משרדה של עורכת דין המצוי בביתה אינו חייב בארנונה כ"עסק", משום שלא מדובר ביחידה נפרדת לחלוטין מן הדירה. כך קובע (24.2.15) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה,
רון שפירא.
עיריית חיפה ביקשה לגבות ארנונה בתעריף עסקים לאחר שגילתה, כי עו"ד סמדר בן-דור משתמשת בחלק מהסלון בבית משפחתה בתור משרד. ועדת הערר לענייני ארנונה דחתה את עמדת העירייה ושפירא דחה את ערעורה על החלטה זו. הוועדה קבעה, כי השימוש באותו חלק של הסלון לצורכי עבודה הוא טפל לשימוש העיקרי למגורים, ולכן הארנונה צריכה להיות מחושבת לפי מגורים.
שפירא אומר: "בנסיבות העניין אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר, אשר הינה החלטה סבירה ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות. החלטת ועדת הערר מבוססת בממצאים העובדתיים ובראיות שהובאו לפניה, מהם עולה כי העיקר בנכס הינו המגורים וגם אם בשטח קטן של הנכס מבוצעת עבודה של המתגוררת בנכס, לא הובאו ראיות כי מרכז העשייה של עו"ד בן-דור הינו מהדירה ולכן עבודתה של עו"ד בן-דור בביתה מהווה תפל לעשייה העיקרית בנכס, שהינה מגורים. בנסיבות אלה, וכאשר לא חל שינוי מהותי מהמצב שהיה קיים בשנת 2010, שאז נקבע כי יש לחייב את דירת המגורים כולה בחיוב מגורים, לא נפל בהחלטת ועדת הערר פגם המצדיק התערבות".
שפירא מעיר: "בעולם העסקים היום מהווה מחשב נייד יחידת משרד שלמה. לא אחת פועלים בעלי מקצועות חופשיים רבים בדרך של שימוש במתקנים ציבוריים לשם קיום ישיבות ומפגשים עסקיים כאשר 'משרדם' מצוי עימם ביחידת מחשב נייד הנשאת לכל מקום. השגרה עליה הצביעה עו"ד בן-דור אינה חריגה בעולם המקצועות החופשיים ככלל ועריכת הדין בפרט". עיריית חיפה חויבה בתשלום הוצאות בסך 7,000 שקל.
