נהלי הכשרות החדשים שפרסמה הרבנות הראשית לישראל לבתי מלון ולאכסניות מבטלים את האיסור על צילום, על הקרנה ועל השמעת מוזיקה באירועים הנערכים בשבת ואת החובה שבדלפק הקבלה של המלון ובקופה יעבדו רק גויים. כן מבטלים הנהלים החדשים את האיסור על שימוש בסמלי חג נוצריים, דוגמת עצי אשוח, בבתי מלון ובאולמות אירועים בתקופת ראש השנה האזרחית. עד עתה איימה הרבנות בשלילת אישורי הכשרות ממלונות שלא צייתו לדרישות אלה.
על הנהלים החדשים החליטה מועצת הרבנות הראשית, בעקבות שורת פניות של חדו"ש. מנכ"ל חדו"ש אורי רגב איים בפנייה לבג"ץ אם לא יבוטל הנהלים הקודמים, שלדעתו בלתי חוקיים. רגב הביע שביעות רצון עמוקה משינוי הנהלים ואמר ש"הגענו לראשונה למצב שבו נהלי הכשרות של בתי מלון ואכסניות עומדים בחוק והם באמת עוסקים רק בכשרות ולא בכפייה דתית בענייני שבת וכריסטמס".
תחילת הפרשה בהכרזה של המשרד לשירותי דת על הקמת משטרת כשרות בדצמבר 2013. בעקבות ההכרזה, פנה רגב אל השניים ואל היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין בדרישה שיפעלו לעצור את עבירות החוק, שמבצעת הרבנות הראשית עצמה בנושאי הכשרות. רגב התייחס לנהלי הכשרות לבתי מלון ואכסניות ולאולמות אירועים, בהם קבעה הרבנות הראשית תנאים הקשורים לשמירת שבת ואיסור על שימוש בסמלים נוצריים, בלי שום קשר לכשרות המזון.
חדו"ש טענה כי דרישת הרבנות נעשתה בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות הקובע כי ״במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני הכשרות בלבד״. כן היא נעשתה בניגוד לפסיקות בג"ץ שהבהירו שבמתן תעודת הכשרות תביא הרבנות בחשבון רק שיקולי כשרות ולא שיקולים דוגמת שמירת שבת או צניעות. רגב ציין כי "בית המשפט מתייחס לנושאי עריכת חגיגות סילבסטר, הצבת עץ אשוח, הפעלת מוזיקה ומיקרופון בשבת, העסקת עובד יהודי בקופת המלון בשבת וכד׳ - ודוחה מפורשות את הגישה לפיה מעשים ופעולות אלה מאפשרים לרבנות לשלול את תעודת הכשרות בגינם". הוא הסביר כי התערבות חדו"ש נדרשה בין היתר משום שבתי המלון עצמם לא העזו להתמודד עם סחטנות הרבנות, כלשונו, מחשש לתגמול ולענישה.
בתום תהליך ממושך שארך יותר משנה נדרשה הרבנות לבחון מחדש את חוקיות דרישותיה. בשבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, לרגב כי מועצת הרבנות הראשית אישרה שורת שינויים בנהלים [ראו משמאל].
