הפסד התוצר שהמשק ספג עקב "צוק איתן" מגיע, לפי האומדן של בנק ישראל, לכ-3.5 מיליארדי ש"ח, שהם כ-0.3% תוצר שנתי. צד ההיצע שמר על יציבות יחסית, והנזק נבע מצד הביקוש. כך עולה (יום ב', 1.3.15) מתוךל קטע מדוח הבנק לשנת 2014 שיתפרסם בקרוב, העוסק בהשפעתם של עימותים צבאיים על הפעילות המשקית.
כזכור, המשק הישראלי התמודד ביולי-אוגוסט עם 50 ימי לחימה במסגרת מבצע "צוק איתן". מערכה זו מצטרפת לעימותים צבאיים אחרים שהתנהלו בשנים האחרונות, בהם המבצעים "עמוד ענן" (2012) ו"
עופרת יצוקה" (2008) ומלחמת לבנון השנייה (2006). הסקירה משווה בין כמה מן העימותים.
ההפסד המדובר ב"צוק איתן" נמוך מעט מהגבול התחתון של הערכת ההפסד שגרמה מלחמת לבנון השנייה - 0.35% עד 0.5% מהתוצר השנתי. כיוון שצד ההיצע שמר על יציבות יחסית ניתן להסיק שהנזק נבע בעיקר מירידה בביקוש - זו באה לידי ביטוי ביצוא שירותי התיירות ובצריכה השוטפת.
בבנק מציינים כי עימותים צבאיים מגדילים את ההוצאה הציבורית הביטחונית, אך קשה לכמת את השפעתה על התוצר שכן אין זה ברור באיזו מידה הגידול בא על חשבון ההוצאה הציבורית האזרחית.
בכל הקשור ליצוא סחורות ושירותים, ענף התיירות סופג את הפגיעה הכלכלית המשמעותית ביותר שגורמים אירועי לחימה, וזו באה לידי ביטוי ביצוא השירותים.
לפי אומדנים, ההפסד שספג יצוא שירותי התיירות בשל "צוק איתן" הגיע ב-2014 לכ-2 מיליארדי ש"ח, שהם כ-0.2% מהתוצר השנתי. אולם, יש לציין כי לענף התיירות בישראל חשיבות גדולה מחלקו בתוצר, שכן משקלו בסך המשרות במשק גדול יותר, והוא מעסיק בעיקר עובדים שמשתכרים שכר נמוך ואין להם חלופות תעסוקה רבות. לחיוב ניתן לומר כי למרות הלחימה הממושכת וההפסקה הזמנית בפעילותן של חלק מחברות התעופה הזרות בנמל התעופה בן-גוריון, התיירות לא נפגעה קשה יותר מכפי שהיא נפגעה במלחמת לבנון השנייה.
שאר נתוני היצוא מעידים כי במהלך "צוק איתן" היה המשק עמיד יותר מאשר בעימותים הקודמים, בניגוד לתמונה העולה מצריכת השירותים. יש לציין כי את הירידה החדה במהלך "עופרת יצוקה" מתבקש לתלות דווקא במשבר הכלכלי העולמי, והמֶשך הקצר של "עמוד ענן" (8 ימים) מעורר חשד שהייתה לו רק השפעה שולית על הירידה שחלה ביצוא ברבעון הרביעי של 2012. מלחמת לבנון השנייה משמשת בסיס הולם יחסית להשוות אליו את "צוק איתן": בשעה שברבעון השלישי של 2006 התכווץ יצוא הסחורות ללא יהלומים ב-5.8%, ברבעון המקביל של 2014 הוא צמח ב-1.1% (בדומה למגמה הרב-שנתית). תרחיש דומה, אם כי מתון יותר, נצפה גם ביצוא הכולל סחורות ושירותים (ללא יהלומים). את התכווצות היצוא ב-2006 קשה לתלות בתפקוד נמלי הים, מכיוון שאף כי תנועת המטענים בנמל חיפה צנחה באותו קיץ, הסטה משמעותית לנמל אשדוד פיצתה על כך. יתר על כן, נראה כי חלק מהירידה שחלה ביצוא ב-2006 מהווה תיקון לגידול המהיר ברבעון הקודם. ניתן אפוא לסכם ולומר כי לעימותים הצבאיים הנידונים הייתה רק השפעה שולית על יצוא הסחורות.
