בג"ץ יורה למדינה לנמק מדוע אינה מעלה את שכרם של חיילי החובה, אם תוך חודשיים היא לא תודיע על העלאה כזאת. כך הודיעו (יום ה', 26.3.15) השופטים
אסתר חיות,
עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז. חיות אמרה לנציגי המדינה: "אנחנו ברגע האמת בעתירה הזאת, אנחנו ממליצים בחום לחשוב מחדש על עמדתכם בתיק הזה, שאולי תגבשו עמדה שונה בעקבות ההערות שלנו".
הדיון התקיים בעתירה שהוגשה ביולי 2012. נטען בה, כי דמי הקיום - למעשה שכרם של משרתי החובה - לא עודכנו מזה עשר שנים, למרות שהמדד עלה בתקופה זו ב-20%. שכר חיילי החובה עמד באותו מועד הוא 352 שקל לחודש, ולדברי העותרים היה עליו לעמוד לכל הפחות על 1,289 שקל בחודש.
את העתירה הגישו עוה"ד
אמנון לורך, ענר חפץ ורועי שראל ממשרד
יגאל ארנון בשם ילדיו של לורך - אריאל, שני ואמיר. נטען בה, כי משרד הביטחון מתרץ את הימנעותו מעידכון דמי הקיום בכך שבעשור האחרון לא שולמה תוספת יוקר. למעשה, טוענים העותרים, בתקופה זו עלה שכרם של משרתי הקבע בעשרות אחוזים ושכרו של הרמטכ"ל זינק ב-40%, בכל המשק נרשם גידול בשכר הריאלי - ורק שכרם של חיילי החובה לא השתנה ונשחק בצורה משמעותית.
לדברי העותרים, שכר חיילי החובה נקבע בצורה שרירותית בפקודת מטכ"ל ללא הסמכה ראויה של הפיקוד העליון, ובלא שנקבעו קריטריונים כלשהם לקביעתו וללא פיקוח ציבורי כלשהו. כך נוצר מצב, בו הוריהם של החיילים נאלצים לממן אותם, תוך שהחיילים סובלים מאפליה כלכלית בהשוואה למי שאינם משרתים בצה"ל ויכולים להשתכר כמקובל במשק.
חיות אמרה בדיון: "חייל מתבקש להיות מגולח, מתבקש להיות עם נעליים מצוחצחות, האם הצבא מספק חומרי גילוח ומשחת נעליים?". נציגת המדינה, עו"ד דנה בריסקמן, השיבה: "לדעתי לא. הוא איננו מספק את זה". חיות הגיבה: "מנין אמור החייל לממן את המצרכים הבסיסיים האלה שנדרשים לו? אם הוא יעמוד לא מגולח במסדר הוא יקבל עונש. מצד אחד, אתם אומרים שאתם לא צריכים לספק, וההורים צריכים לממן".
פוגלמן הוסיף: "אם מערכת הביטחון חושבת שהיא לא יכולה לעמוד בעבודה מושכלת של להסביר או לקבוע, אז יעשו בחוק התקציב השנתי או בחקיקה הראשית, יאמרו שהסכום שיינתן לחייל יעמוד על סכום כזה וכזה". ואילו ברק-ארז ציינה, כי הסכום צריך להיקבע לפי סל הצריכה המעשי של החיילים, ולא על סמך עבודת מטה תיאורטית כפי שנעשה.
