ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת-ניצב אפרים ברכה, העיד במשטרה, כי הרב יאשיהו פינטו יודע שהוא ממודר מחקירת עמותת "חזון ישעיה". ידיעה זו שומטת את הקרקע מתחת לטענה העומדת במרכז כתב האישום בו הודה פינטו, ולפיו שיחד את ברכה ב-200,000 דולר כדי לקבל מידע על חקירה זו. כך טוענים סניגוריו של פינטו, עוה"ד איל רוזובסקי וצבי קלנג, במכתבים ששלחו לבכירי הפרקליטות והגיעו לידי News1.

מכתביהם של הפרקליטים נותנים גושפנקא לסדרה של חשיפות ב-News1, לפיהן בין ברכה לרב פינטו התקיימו יחסים אישיים ממושכים, שבמסגרתם קיבל ברכה טובות הנאה כספיות משמעותיות.

לגירסת המדינה, פינטו חשש מהחקירה בפרשת "חזון ישעיה" - עמותה שטיפלה בנזקקים ולפי החשד בוצעה בה מעילת ענק בידי מנהלה, אברהם ישראל - משום שהוא עצמו קיבל ממנה כספים שלא כדין. לאור זאת, נטען בכתב האישום, העבירה הרבנית דבורה פינטו את התשלום לרעייתו של ברכה באוגוסט 2012 - העברה לה היו מודעים מפקדיו של ברכה, אשר דיווח להם על הצעתו של פינטו לשחד אותו.


"אינני יודע מה היו הציפיות"


בחקירתו בנובמבר 2012 אמר ברכה: "אני זוכר שהיו מעצרים בפסח והרב התקשר בהמשך להתעניין מה רוצים מאברהם ישראל. בהמשך יותר מאוחר, לאחר המעצרים, הסברתי לרב בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שאני לא מכיר את הפרשה, שאני ממודר, לא מעודכן על-אף שקיבלתי עידכונים פה ושם". ברכה הסביר, כי ראש אגף החקירות דאז, ניצב יואב סגלוביץ, ידע על מערכת היחסים הקרובה בינו לבין פינטו, ולכן הוא עצמו "השתדל מאוד שלא להיות מעורב" בחקירה זו.

ברכה גם נשאל ישירות מדוע לדעתו מבקש פינטו לשחד אותו (חקירתו התקיימה לאחר ההצעה ולפני התשלום). הוא השיב:

• "אינני יודע מה היו הציפיות של הרב פינטו, אך אני יכול לפרט בפניכם עובדות. אני בקשר עם הרב פינטו באופן תכוף, הן בדרך ישירה והן בדרך עקיפה (של שיחות טלפון או עם יוסי עמוס או עם הרבנית פינטו). הקשרים בינינו התהדקו בעוצמה רבה מבחינה אישית במהלך השנה-שנתיים האחרונות.
  
  "פגשתי את הרב פינטו ושוחחתי עימו גם בטלפון על פני עשרות/מאות פגישות ו/או שיחות במקומות שונים וראיתי את הרב פינטו במצב נפשי קשה מאוד בתקופה מאוד קשה, ועוד יותר את הרבנית פינטו. סייעתי רבות לרב ולרבנית פינטו בשיחות נפשיות לחיזוק ועידוד מצב רוחם. הרבנית פינטו הייתה במצב של משבר קשה ביותר שמטעמי צנעת אני מנוע מלפרטן.
  
  "עובדה נוספת שאני מבקש לציינה הינה שהרב פינטו יודע שאני קצין משטרה ושאני היום משמש כראש חטיבת חקירות, הרב פינטו מכיר את תפקידי הקודמים במשטרה, ביניהם סגן ראש יאח"ה וראש זרוע חקירות ביאחב"ל ועוד תפקידים נוספים שעשיתי במשטרה".

רוזובסקי וקלנג הפנו את תשומת לב הפרקליטות לכך, שברכה עצמו כלל לא הזכיר את פרשת "חזון ישעיה" כמניע למתן השוחד. הם אומרים, כי לגירסתו של ברכה מדובר במתת מעורב - חלק על-רקע אישי וכתודה על סיועו רב-השנים לבני הזוג פינטו, וחלק בשל מעמדו הבכיר במשטרה. הסניגורים מדגישים, כי פינטו אינו חוזר בו מההודאה במתן השוחד, אך טוענים שיש לשקף במדויק את מלוא הנסיבות של האירוע.


שיחות הטלפון אחרי התשלום


לטענת הסניגורים, השיחות בין ברכה לפינטו לאחר מתן הכסף - שהוקלטו כמובן ללא ידיעתו של פינטו - מלמדות שפינטו כלל לא התעניין בחקירת "חזון ישעיה", אלא רק בגורלו של אברהם ישעיה ולא בהיבטים שלכאורה נגעו לפינטו עצמו. גם בשל סיבה זו, קשה לקבל את הטענה שמדובר היה בתשלום תמורת מידע על חקירה זו - שכן אפילו אחריו פינטו אינו מנסה "לגבות" את התמורה.

בעניין זה טוענים רוזובסקי וקלנג: "הראיות המשמעותיות ביותר להעדר קשר בין חקירת 'חזון ישעיה' ובין העברת הכסף לברכה נמצאת בשיחות הטלפון שנערכו בין ברכה והרב/רבנית לאחר העברת הכסף, או סמוך לפניו. מילה אינה מוחלפת במהלך השיחות - לפני העברת הכסף או אחרי העברת הכסף - על 'חזון ישעיה'.

"אפילו כשזומן הרב פינטו לחקירה ביום 11.10.12 (למרבה האירוניה בעניין המתת) השאלה היחידה ששואל הרב פינטו את ברכה היא מה רוצים ממנו. כשעונה ברכה שמדובר ככל הנראה בהשלמות חקירה בפרשת 'חזון ישעיה' הרב פינטו, שלכאורה שילם תמורת מידע בפרשה זו ממש, אינו שואל ולו שאלה אחת מעבר לשאלות ששאל ממילא, ובוודאי שאינו מעלה על דעתו לקשור בין הכסף לחקירה. השיחה מתנהלת כאילו היה מדובר בבני משפחה, שאחד עובד במשטרה. אגב, ברכה גם משכנע את הרב פינטו להביא את הרבנית גם לחקירה".


ברכה שכנע את פינטו להיחקר


בהמשך טוענים הסניגורים, כי מערכת היחסים בין ברכה לפינטו הפוכה מזו שניתן לצפות לה בין משוחד למשחד: לא פינטו נותן בה את הטון, אלא ברכה. כך למשל הם מראים - שוב: לפי עדותו של ברכה עצמו - שפינטו התייצב לחקירה בארץ בפרשת "חזון ישעיה", וזאת מבלי לנסות ולדלות מברכה פרטים כלשהם עליה.

ברכה מספר, כי ב-30.7.12 התקשר אליו פינטו "בכעס אדיר", סיפר שהזמינו אותו לחקירה ביאח"ה ושאל במה מדובר. "כמובן ששיחקתי אותה שאינני יודע מה הסיפור ואמרתי לו שאם הזמינו אותו הוא צריך לבוא לחקירה", הוסיף. פינטו אמר שבני הזוג נמצאים בארגנטינה, ושראש יאח"ה דאז, תת-ניצב זיוה אגמי, התקשרה אליו אישית כדי לזמנו לחקירה. ברכה אמר לפינטו שידברו מאוחר יותר, התקשר לסגלוביץ ושאל אותו במה מדובר. סגלוביץ ביקש מברכה לומר לפינטו "שיגיע לחקירה מתי שהוא חוזר".

ברכה התקשר לפינטו, שעדיין כעס על כך שהוא מוזמן לחקירה בתחנת המשטרה. הוא העיד:

• "הבהרתי לו שהוא לא יכול שלא לבוא לתחנת המשטרה. סגרתי איתו שהוא מגיע ובתאום עם ראש אח"מ [סגלוביץ] שהזימון שלו יהיה דיסקרטי ואיש לא צריך לדעת ואם הוא ישמור על סוד איש לא ידע ולא יחכו לו כלי תקשורת
  
  "...הרב הבטיח שייקח מטוס בהקדם ויגיע לישראל. על-אף שדיברתי עם זיוה [אגמי] ואמרה שאין דחיפות להגעתו במהרה לארץ, שיתנהג כרגיל. הרב התעקש להגיע במהרה בגללי, לדבריו כי הוא סומך עלי, שלא יעשו לו תרגיל עם הדרכון שהכוונה היא [שיוצא נגדו] צו עיכוב יציאה מהארץ".

"אין קשר בין התפילין לחקירה"


אירוע נוסף התרחש לאחר חקירתו זו של פינטו בנובמבר 2012. ברכה הגיע לתחנת המשטרה כדי לבקר את פינטו, והתלווה אליו בעת שיצא ממנה בלווית סגן ראש יאח"ה דאז, ניצב-משנה דוד ביטון. האחרון כתב זכרון דברים, ולפיו פינטו פנה אליו ושאל האם הוא עשוי להימצא בבעיה, וביטון השיב בחיוב. הסניגורים מפנים את תשומת הלב לכך שפינטו פונה לביטון ולא לברכה, משום שהוא יודע שברכה ממודר מחקירת "חזון ישעיה" ומתייחס אליו כבן-משפחה.

עוד מתייחסים רוזובסקי וקלנג להצעתו של פינטו להעניק לברכה זוג תפילין, הצעה שגם אותה רואה כתב האישום כשוחד תמורת מידע על "חזון ישעיה". אלא שברכה עצמו אמר בחקירתו הראשונה, באוגוסט 2012 - מיד לאחר קבלת הכסף:

• "אני בטוח שאין קשר בין מתן התפילין לבין שום חקירה שהיא, ה'מתנה' שרצה הרב פינטו לתת (כאנשים דתיים זה נהוג לקבל מדמות רבנית מתנה בעל אופי דתי, ושוב אני מדגיש שסירבתי לקַבְּלָהּ ללא שאני אשלם עבורה) לא היה לה שום קשר לשום תיק כזה או אחר נגד הרב פינטו".