328 יום - זהו פרק הזמן הממוצע הנדרש לפרקליטויות השונות כדי לסגור תיק של מי שהוחלט שלא להעמידו לדין. כך מגלה (יום א', 19.4.15) נציבת הביקורת על הפרקליטות,
הילה גרסטל, בדוח הראשון שלה בנושאי רוחב, העוסק בסגירת תיקים בפרקליטות.
נתון זה מתייחס למקרים בהם הוחלט להעמיד לדין חלק מהחשודים ולסגור את התיק נגד אחרים. שיא הסחבת שייך לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה): 835 יום. לעומת זאת, פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) זקוקה ל-64 יום בלבד. בנוסף לכך, עוברים 366-32 יום נוספים עד שהחשוד מקבל הודעה על סגירת התיק נגדו - כך שפרק הזמן הכולל עלול להגיע לשנתיים עוד נמצא, כי בממוצע נדרשים 79 יום בין סגירת תיק נגד כל החשודים לבין משלוח הודעה להם על סגירתו.
עוד מצאה הנציבות, כי אין מדיניות כללית לגבי אופן סגירת התיקים במחוזות. אומנם קיימת הנחיה של פרקליט המדינה, אך היא עודכנה לאחרונה בשנת 2003 ואין בה התייחסות לנקודות מהותיות כגון: מי אחראי לביצוע הפעולות המופיעות בה, על מי היא חלה ומהו סדר הפעולות שיש לבצע.
עוד מצביע הדוח על כך, שההנחיה אינה כוללת חובת דיווח תקופתית של פרקליטי המחוזות לפרקליט המדינה; היא מתייחסת לתיקים מורכבים מבלי להגדיר קריטריונים לקביעתו של תיק כמורכב ומשך הזמן המירבי לביצוע הפעולות הנדרשות; והיא אינה מחייבת את פרקליטי המחוזות לגבש נוהלי עבודה פנים-ארגוניים.
איש אינו מופקד על התהליך
התוצאה המתבקשת של מצב זה היא הממצא הבא בדוח: העדר אחידות עבודה בין הפרקליטויות השונות בביצוע אותן פעולות. בין היתר, אין אחידות בנוגע לטיפול בתפוסים לאחר סגירת התיקים; בחלק מהמחוזות יש הליך של "גניזה מהירה" ובאחרים - אין; אין אחידות בנוגע לטיפול בפניות חשודים ועורכי דינם.
"האחריות לביצוע הפעולות הנוגעות לטיפול בסגירת התיק נחלקת ללא עיגון חוקי בין הפרקליטות למשטרה. בפועל לא קיים גוף אחד בו מתחיל תהליך זה וממשיך עד לסיומו, וכפועל יוצא מכך, אין גורם המופקד על שלמות התהליך בכללותו", נאמר בדוח.
במקרים בהם הפרקליטים סבורים שהתיק דורש התייחסות מיוחדת, הם נאלצים לעשות שימוש בפרקטיקה לא רשמית ונוהגי עבודה לא פורמליים, המבוססים על רצון טוב של השוטר היחידתי, כדי לזרז באופן מיוחד את קידומם של הליכי סגירה בתיקים אלה.
מערכת המחשב תנופ"ה, הפועלת בפרקליטות, אינה כוללת בקרה על שלמות הנתונים בתיקים בהם הוחלט להגיש כתב אישום נגד חלק מהחשודים ולא נגד כולם. אין בה מנגנון המבטיח, כי במועד הגשת כתב האישום נגד חלק מהחשודים, תתקבל החלטה נגד כל החשודים בתיק, או יצוין שיש לעקוב בהמשך אחר גורל החשודים האחרים. למערכת גם אין יכולת להפיק דיווחים תקופתיים יזומים בנוגע לתיקים שלא נסגרו, ואין ממשק מחשבי משותף למשטרה ולפרקליטות - כך שלא קיים נתיב תיעודי ברור של העברת התיקים מהראשונה לשנייה.
התעלמו מהמלצת המבקר ב-2011
גרסטל מצביעה על העובדה, שכבר בשנת 2011 המליץ
מבקר המדינה לגבש תורת בקרה על עובדי הפרקליטות בנוגע לסגירת תיקים. בין היתר נמצא, כי פרקליט המדינה אינו מקבל דיווחים מפרקליטי המחוזות בנושא זה, ואילו פרקליטי המחוזות אינם מקבלים דיווח כזה מהכפופים להם. כמו-כן, לא קיימת חובת הודעה של המשטרה לפרקליטות על כך שהטיפול בתיק הסתיים, ובמשטרה אין פיקוח על סיום הטיפול בכלל התיקים.
הממצא האחרון: העדר תיעוד מלא בתיק בנוגע לפעולות הקשורות בסגירתו. לא תמיד יש תיעוד לגבי החשודים שהוחלט שלא להעמיד לדין, ואין תיעוד מלא המצביע על שיקול דעת שהופעל בהחלטה לדחות את סגירת התיק נגד חלק מהחשודים עד לתום ההליך המשפטי המתנהל נגד אחרים.
גרסטל קובעת: "עיכובים במשך הזמן העובר מרגע החלטה על סגירת התיק עד מתן הודעה לחשוד, גורמים לעינוי דין ולפגיעה בזכויות חשודים", והם עלולים לפגוע גם בזכותם של נפגעי העבירה לערער על סגירת התיק. העדר ההנחיות עלול להביא לטיפול בלתי שוויוני ובלתי עקבי, לטעויות שאיש לא יגלה, ולהעברת התיק בין הפרקליטות למשטרה שוב ושוב.
