מנהל עיזבון רשאי לדרוש מכל מי שמחזיק בנכסי העיזבון להעבירם לידיו, ולדרוש מכל מי שחייב כספים לנפטר - לפרוע אותם מולו. כך אומר (3.6.15) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
שאול שוחט, המוביל בתחום הטיפול בירושות.
הדברים נאמרו בהחלטתו של שוחט לדחות על הסף בקשה לערער על צו ביניים של בית המשפט למשפחה בתל אביב, בנוגע לכספים שהוצאו מחשבון הבנק של אדם שהלך לעולמו. מדובר במי שנפטר אשתקד בגיל 94 והותיר אחריו חשבון בנק ובו 4.8 מיליון אירו, אשר היה משותף לו ולבניו. מנהל העיזבון, עו"ד זרח רוזנבלום, גילה ששני בניו של המנוח משכו מהחשבון לאחר פטירת האב 2.4 מיליון אירו והתחלקו בהם בשווה, ודרש שיחזירו את הכסף לעיזבון.
בית המשפט למשפחה נענה לדרישה וקבע שהכסף יוחזר לעיזבון עד שתוכרע תביעת הבנים להצהיר שהם בעלי החשבון, ושוחט דחה את בקשתם לערער. הבנים טענו, כי משכו את הכסף כדי לשלם מיסים בגרמניה במסגרת הליך גילוי מרצון שערכו במדינה זו, שכן מקור הכספים בחשבון היה ברכוש בגרמניה. שוחט אומר, כי טענה זו מעלה שורה של תמיהות, כגון מדוע עבר הכסף דרך חשבונותיהם של השניים ומדוע החליטו לשלם את המס דווקא מכספי החשבון הזה.
שוחט מדגיש, שגם אם יש דרישת מס כלפי העיזבון - הטיפול בה מופקד בידי מנהל העיזבון, והבנים אינם יכולים להחליט על דעת עצמם כיצד לטפל בה. אם מטרת המשיכה הייתה להיטיב את מצבו של העיזבון, מעיר שוחט, יכלו הבנים לפנות בצורה מסודרת לרוזנבלום וליידע אותו, והלה היה יכול לבקש מבית המשפט הוראות ובמידת הצורך לשכור מומחה שיסייע בידו.
עוד אומר שוחט כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק התערבות של ערכאת הערעור בהחלטת ביניים של הערכאה הדיונית, שממילא במקרה זה איננה בלתי הפיכה. הבנים, שיוצגו בידי עו"ד אריה שחם, חויבו בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.
