ועדת הכספים תקדם השוואת זכויות לעצמאים בחקיקה

"ועדת הכספים תעשה כל שביכולתה על-מנת לסייע לעצמאים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים. כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, מאוחדים בצורך לסייע לעצמאים", כך הצהיר (יום ג', 30.6.15), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בישיבה מיוחדת שיזם לטובת השוואת זכויות העצמאים בענייני פנסיה, ביטוח לאומי, מיסוי ועוד.

ברקע לישיבה, קיימות מספר יוזמות לחקיקה פרטית בנושא, בין השאר של חברי הכנסת אלי כהן (כולנו) ורועי פולקמן (כולנו), מרב מיכאלי (המחנה הציוני) וחברי כנסת נוספים. גפני הודיע כי בכוונתו לרכז את כל היוזמות לכלל חקיקה אחת שתרכז את כל המרכיבים הנדרשים להטבת מצבם של העצמאים. "עד היום", אמר גפני, "לא עלה בידי הוועדה, גם בקדנציות הקודמות, לקדם די הצורך את הנושא, מלבד מספר תיקוני חקיקה פה ושם, כגון ביטול חישוב מס מאוחד לבני זוג שעובדים יחדיו שהפלה לרעה את בנות הזוג, אבל עתה נפעל בנחישות לשינויים מרחיקי לכת בתחום. חייבים להעניק לעצמאים רשת ביטחון. אין להם דמי אבטלה, לא פיצויי פיטורין ועוד הרבה דברים מובנים מאליהם כשמדובר בשכירים".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) אמרה כי "נדרשים שינויים בתפיסה. אין הבנה למציאות של העצמאים. לא ניתן להשאיר אותם בלי רשת ביטחון בסיסית שהמדינה נותנת לכל עובד אחר. יש ליישר קו בין עצמאים לשכירים בנושא הפקדות סוציאליות והטבות סוציאליות. גם ביטוח לאומי, חופשת לידה וכד'. זה לא ייפגע בהתחשבנות השנתית עם רשויות המס. תמיד דואגים לכמה זה יעלה לאוצר, אך לא בודקים כמה יעלה לכולנו אם עסקים רבים יקרסו ללא רשת ביטחון. נדרש רצון פוליטי שכאן ועכשיו הולכים לפתור את הבעיה. בית המשפט כבר קבע ש'שוויון עולה כסף'".

נשיא לה"ב, אהוב רצאבי, ציין כי מנתוני הביטוח הלאומי; 35% מהעצמאיים מרוויחים שכר מינימום ורק 60% מגיעים לשכר הממוצע. "התנועה לכיוון עיסוק עצמאי בעולם הולכת וגדלה. באנגליה מדובר על 40%; בישראל רק 7%. המדינה חייבת לדאוג ליכולת הקיומית של העצמאיים. מגזר שמעסיק כ-1.2 מיליון מועסקים. יש לסייע לעצמאי הקטן ולא לעצמאי מסוג יצחק תשובה. בכל חוק שמקדמים, המדינה צריכה לבחון איך הוא משפיע על עצמאיים; העלאת ארנונה, מאבק בהון השחור וכד'. וכן על מוסר תשלומים (שוטף+) שיכול לגזור את דינו של עסק".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר לאחר מכן כי "מדובר בחלק גדול מהמגזר העסקי אך המדינה מתייחסת אליהם כבן חורג. זה מכלול של המון בעיות בעסקים הקטנים. 60 אלף עסקים קטנים נסגרו ב-2014. צריך להחזיר את האנרגיה לכלכלה בישראל וזה במידה רבה באמצעות העסקים הקטנים והבינוניים. בראש וראשונה יש לפתור את בעיית האשראי. 900 מיליארד שקל אשראי לאחוז וחצי חברות, חצי מהבנקים, חצי מהמוסדיים. 98.5% לעסקים קטנים; כ-67 מיליארד שקל. זה עינוי לייזום עסק בישראל. 60% - 70% מהזמן אנשים מבלים מול הרשויות. זה חייב להשתנות".

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, הסביר כי "יש אפליה בחישוב דמי הלידה. עצמאיות מופלות בכך לרעה, גם במילואים. שני חיילים שמשתחררים, ואחד יהיה שכיר - שניהם ישלמו אותו הדבר ויקבלו אותו הדבר. יש המון בעיות ואלו רק דוגמאות. מהלך חקיקתי מקיף חייב להתייחס לכל הבעיות הללו".

דוגמה חיה לקשיים עימם מתמודדים בעלי עסקים קטנים, סיפק נציג עצמאי, יבואן של תכשירים קוסמטיים, שחר שקורי, שאמר כי "רישיון עסק עולה המון כסף, משרד הבריאות דורש רישיון כללי לתמרוקים. הרישיון הכללי הזה לוקח לי להשיג בין שלושה לארבעה חודשים. ואז חמישה שישה חודשים לא מרוויח כסף. לא ניתן לשרוד. יש המון אגרות של משרד הבריאות, 1,337 שקל לכל תמרוק 136 שקל לכל צבע, אח"כ בדיקות מעבדה. רק על תמרוק אחד ויש כבר תו תקן באירופה או בארה"ב, ואני מחכה 4-5 חודשים. אני מוציא 80 אלף שקל בשנה רק על אגרות ואם פוסלים מרכיב אחד - הכל מהתחלה. כל זה כאשר שמונה חודשים עוד לא הרווחתי כלום על מוצר מסוים". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר כי "יש החלטה שתקן רשמי אירופי או אמריקני יוכר בישראל. אבל משרד הכלכלה מתנגד. חייבים לטפל בזה.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "כמעט בכל ה-OECD לא רק שאין אפליה לעסקים קטנים אלא קיימים מנגנונים לעידודם והדוגמה הכי טובה היא ארה"ב. בישראל לא רק שאין את זה אלא בדיוק ההפך, אפליה כנגד עסקים קטנים וכד'. גם בתחום של עידוד תעסוקה, עידוד השקעות הון שלא מגיעות וכד'. בשלב ראשון יש לתקן את האפליות בתחום האשראי, בהכשרה מקצועית, בתחום החדשנות (המדען הראשי), העלאת הפריון, הממשק עם הרשויות במכרזים ועידוד עסקים".