נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה קיבלה בשנת 2014 מספר שיא של 15,834 תלונות - עלייה של 8% לעומת מספרן בשנת 2013. הנציבות, בראשותו של מבקר המדינה, יוסף שפירא, קבעה ש-30.5% מהתלונות בהן סיימה לטפל אשתקד היו מוצדקות. לכך יש להוסיף עוד עשרות אחוזים של תלונות שהבירור בהן הופסק לאחר שהעניין הוסדר, כך שהיה להן בסיס.

23.8% מהתלונות עסקו בשירות לציבור, ו-40% מתוכן נמצאו מוצדקות. שפירא אומר, כי נתונים אלו מלמדים על החובה להמשיך ולשפר את השירות שנותן המגזר הציבורי לפונים אליו. יתר הנושאים המרכזיים תופסים נתחים קטנים בהרבה: תשלומי חובה ותשלומים אחרים (6.6% מכלל התלונות), בריאות, רווחה ושיקום (5.4%) וצרכנות ורכש (5.2%).

שיאן התלונות ממשיך להיות, כבשנים קודמות, המוסד לביטוח לאומי - 1,218 תלונות. אחריו מדורגים המשטרה (641), משרד האוצר (611), משרד המשפטים (535), משרד החינוך (488), משרד הבריאות (452), משרד התחבורה (440) וחברת עמידר (409). בין הגופים ששיעור התלונות המוצדקות עליהם גדול מן הממוצע: משרד התחבורה (57%), דואר ישראל (55%), עיריית באר שבע (53%), רשות השידור (53%), משרד החינוך (42%) ומשרד האוצר (41%).

הנציבות טיפלה אשתקד גם ב-50 תלונות של מי שהציגו את עצמם כחושפי שחיתות וביקשו צווי הגנה. הטיפול ב-49 מהן הסתיים בשנה שעברה, ורק באחת ניתן צו הגנה קבוע; ב-27 תלונות אחרות בא העניין על תיקונו. בסך-הכל הוציא שפירא אשתקד שבעה צווי הגנה - שלושה קבועים וארבעה זמניים. אחד הצווים ניתן לעובד בכור האטומי בדימונה, שסבל מהתנכלויות קשות לאחר שמסר למבקר המדינה על מעשה שחיתות ביחידתו. שפירא הורה להנהלת הכור לפעול לשיפור היחס למתלונן, ההנהלה דיווחה על פעולותיה ושפירא ממשיך לעקוב אחרי הטיפול.

הדוח מפרט שורה של תלונות שטופלו בזמן אמת במבצע צוק איתן. במקרים רבים התלוננו דיירים על כך שהמקלטים בבתיהם הפכו למחסנים ולא ניתן להשתמש בהם; פניותיה של הנציבות הביאו לכך שהמקלטים פונו בו ביום. עוד התקבלו תלונות על כך שאזעקות אינן נשמעות, ובעקבות פניות הנציבות תוקנו התקלות.

עוד מונה הדוח שורה של תלונות שנמצאו מוצדקות, והנה כמה מהן.

• בפינוי מאחז מגרון בספטמבר 2011, בעיקר בפינוי הילדים, ביצעו צה"ל, המשטרה והמינהל האזרחי פעולות שפגעו בכבוד האדם של המפונים, בעיקר בכך שלא שיתפו את שירותי הרווחה ולא תיעדו את האירועים.

• משרד התחבורה סירב, ללא נימוק, להעניק תג נכה למושתל כבד החולה בסוכרת. קשיש קטוע רגל בן 93 לא קיבל אף הוא את התג. רק בעקבות התערבות הנציבות ניתנו התגים לשניים.

• משרד התחבורה אינו בודק תלונות על מפעילי האוטובוסים, אלא מעביר למתלוננים את תשובות החברות כמות שהן. בעקבות פניית הנציבות הודיע המשרד על רענון הנהלים בנושא.

• חברת החשמל ביצעה עבודות בחצר פרטית בלא להודיע על כך מראש לבעליה ולא פינתה את הפסולת שנוצרה בשל העבודות.

• אגף המכס חילט טלפונים מתקדמים שהוזמנו מחו"ל, משום שהיצרנים רשמו במזיד על האריזות שווי נמוך מן האמיתי. הנציבות הצביעה על כך שהחילוט הופך את המזמינים בארץ לעבריינים בעל כורחם, ובעקבות זאת הוחזר לרבים מהם כפל המכס שנאלצו לשלם.

• רשות המיסים שלחה לנישומים רבים הודעות לפני הליכי גבייה לכתובות האחרונות שמסרו לה ולכן רבים מהם, שעברו דירה, לא קיבלו אותן. הנציבות הורתה לרשות לשלוח את ההודעות לכתובות המופיעות במרשם האוכלוסין.

• תנאי המעצר במגרש הרוסים בירושלים קשים במיוחד, ובין היתר התאים צפופים מאוד ואין בהם פרטיות למשתמש בשירותים. הנהלת בתי המשפט מסרה שהיא תבחן את האפשרות לבנות תאים נוספים.

• אסיר בכלא מעשיהו המתין ארבעה חודשים לבדיקה אצל גסטרואנטרולוג למרות שהוא חולה בהפטיטיס C.

• אסיר הוחזק בבידוד בכלא הדרים במשך חודש וחצי, ללא הצדקה. הנציבות העירה בחומרה לשב"ס על הפגיעה בזכויותיו.

• המשטרה תפסה רכב של חשוד נכה צה"ל וטענה בצורה כוזבת שלא ידעה שהוא נכה.

• תחנת משטרה טיפלה ברשלנות בתלונה על תרמית של 15,000 שקל וכאשר ביקשה הנציבות לקבל את התיק - נמסר לה שהוא אבד.

• חשוד בתקיפה זומן לחקירה עשרה חודשים לאחר האירוע, ובפועל נחקר חודשיים מאוחר יותר - ובזה הסתיים הטיפול בתיק. כאשר פנתה הנציבות למשטרה, נמסר לה שהתיק אבד. הוא נסגר שנתיים וחצי לאחר הגשת התלונה.

• ספרי לימוד המותאמים לסובלים מקשיי ראייה סופקו לתלמידה רק בחודש ינואר, כמעט חצי שנה לאחר תחילת שנת הלימודים. משרד החינוך התחייב שבעתיד הם יסופקו עד שבוע לפני תחילת הלימודים.

• עיריית תל אביב אישרה בצורה גורפת ביצוע עבודות בנייה בכל שעות היממה, אך לא אכפה את ההוראה לפיה אחרי השעה 9 בערב יבוצעו רק עבודות שאינן גורמות לרעש.

• נוסעים רבים התלוננו על העדר מסלקה משותפת ל"רב-קו", דבר המאלץ אותם לרכוש כרטיסים שונים לחברות השונות. משרד התחבורה הודיע שהמסלקה תופעל בקרוב.