ישראל נמצאת כיום במצב חרום אנרגטי חמור ביותר, דבר הדורש טיפול חרום של הממשלה בנושא. כך אומר (יום ד', 15.7.15) שר האנרגיה לשעבר,
עוזי לנדאו, ביום עיון של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים בנושא הגז בישראל.
לנדאו השווה את המצב כיום למצב בשנת 2007, כאשר לישראל היה גם צינור הגז ממצרים, וכעת ישנו רק צינור אחד המחובר למאגר תמר. החשש הוא שפגיעה כלשהי בצינור, הזהיר, תחשוף את ישראל למצב קטסטרופלי. לדברי לנדאו, הרצון הוא ליצור תחרות למשוך משקיעים, אך הדחיפות היא לחבר את מאגר לוויתן לחוף - ורק נובל אנרג'י יכולה לעשות זאת. לדבריו, קיימות כעת שתי אפשרויות ביחסיה של המדינה מול החברה: חיבור מהיר של מאגר לוויתן או שלילת הרישיון מהחברה, דבר שיביא לביורוקרטיה משפטית שתימשך זמן רב.
בהקשר לחברת נובל אנרג'י, דיבר לנדאו על הפעילות הציבורית וההפגנות בנושא. "בשנת 1988 החל להתפתח שיח של 'מושחתים נמאסתם'. במקביל, התפתח שיח בדחיפת התקשורת ומשרד המשפטים, שאומר שיש להקים רשויות עצמאיות שיקבלו את ההחלטות באופן מקצועי. זהו תהליך שמוציא את הסמכויות מידי הממשלה והשרים, ומעביר אותם לפקידות הממשלתית. התוצאה היא שהשרים שנבחרו לקבוע את המדיניות נותרו ללא סמכויות, והפקיד הממשלתי שמחזיק בסמכויות - לא צריך לתת דין וחשבון", אמר.
"ישראל כיום היא דיקטטורה ביורוקרטית עם דמוקרטיה פרלמנטרית, וכבר רואים את ההשפעה. מי שמרוויח נחשב טייקון, ומי שהפסיד - זו בעיה שלו". לדברי לנדאו, הדבר משפיע גם על ההשקעות הזרות, כאשר אשתקד נרשמה ירידה של 46% בהשקעות הזרות בישראל.
עם זאת אומר לנדאו, שמציאת הגז תביא להזדמנויות ולהתפתחויות בישראל. כך למשל, מכירת הגז לירדן ולרשות הפלשתינית תביא לפיתוח מערכות היחסים עם גורמים אלו. הוא גם מביע תמיכה בהגברת התחרות, כאשר לדבריו יש לאפשר לחברות קטנות לקדוח ולחפש גז.
