במבצע צוק איתן נעשה ניסיון לפגוע באסדות הגז המצויות בלב ים מול חופי ישראל. כך מגלה (יום ד', 15.7.15) מפקד
חיל הים לשעבר, אלוף (מיל.) אלי מרום ("צ'ייני"), המשמש כיום כיו"ר רשות שדות התעופה. הוא דיבר ביום עיון של מרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן.
לדברי מרום, ההגנה על האסדות מבוצעת במשותף בידי חיל הים והחברות שהאסדות בבעלותן, וכך נוצר מודל שהוא הטוב בעולם ומושך זרים רבים ללמוד ממנו. התקווה היא, הוסיף מרום, שחלק ממערכות ההגנה יהיו מערכות הגנה ניידות על כלי שיט, שיהיה אפשר להשתמש בהן גם למשימות אחרות.
בהתייחסו לפופוליזם סביב נושא הגז אמר מרום, שהדבר נובע מתפיסה ש"כאשר יש כסף הדבר שייך לנו, וכאשר צריך להוציא כסף - הדבר לא שייך לנו". מעבר לכך ציין מרום, שהלאמת מאגר לוויתן תחייב השקעה של 8-6 מיליארד דולר, דבר שיחייב קיצוץ בתקציב משרדי הממשלה. לדבריו, חשוב ליצור תחרות בנושא הגז, אך זו לא תיווצר אם יהיו בעיות ביטחוניות ובעיות בנושא הרגולציה.
אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, הגדיר את מאגרי הגז כ"כלי אסטרטגי חדש, שיביא לשיפור היחסים עם מדינות הסביבה", וזאת לצד חשיבותה האסטרטגית של הטכנולוגיה הישראלית.
לדברי עמידרור, קיימות שתי בעיות בנושא הגז. הראשונה נוגעת לייצוא והקושי לשכנע גורמים באזור לקבל גז מישראל, ואילו השנייה היא "הוצאת הגז מידי הרגולטורים". לשיטתו, עודף הרגולציה מקשה על עבודת המערכת, דבר שמביא בסופו של יום להתעלמות ממנה.
לטווח הארוך, אומר עמידרור, ישראל צריכה להביא משקיעים נוספים שיקדחו באיזור, אך לא את החברות שמבצעות את הקידוחים בתמר ובלוויתן, זאת כדי ליצור תחרות. דבר זה יביא להסתכלות על הגז כמכשיר לרווחה חברתית וככלי אסטרטגי.
גם הממונה במשרד החוץ על תחום האנרגיה, רון אדם, אמר בכנס, כי הגז הוא נכס אסטרטגי עבור ישראל, שיסייע בקידום יחסיה עם שכנותיה. לדבריו, ארה"ב תומכת בייצוא הגז לשכנותיה של ישראל, והמשרד פועל לייצא אותו למצרים, לירדן ולפלשתינים. עוד תומך המשרד בפיתוח הגז באזור שמול רצועת עזה מתוך הערכה, שהדבר יביא לתחרות ולהכנסות לרשות הפלשתינית.
עוד ציין אדם, כי הודעת רשות ההגבלים מדצמבר 2014 על כך
קבוצת דלק וחברת נובל אנרג'י לא יוכלו להחזיק בשדות גז נוספים, פגעה בתדמיתה של ישראל בעולם ועיכבה את פיתוח השדות. עיכוב נוסף, אמר אדם, עלול להביא לעזיבת החברות הפועלות בתחום.
