"איש לא חזה, בסוף המאה הקודמת או בתחילת המאה הנוכחית, את פעילותם של חמישה מוקדים בעולם לחידוש החליפות המוסלמית: דאעש בעירק ובסוריה, אל-קאעידה בתימן, באירן ובטורקיה, ובוקו-חארם בניגריה. לא רק מדינאים ואנשי ביון ומודיעין הם אלה שלא חזו את ההתפתחות הדרמטית הזאת, אלא גם משוררים ומחברים של ספרי מדע בדיוני ומלחמות עתידיות, שמיטיבים לחזות התפתחויות טכנולוגיות עתידניות, טוב יותר מפוליטיקאים ומאנשי ביון. ואם לא חזו - הופתעו ושילמו מחיר יקר!". דברים אלה השמיע בלש-התרבות והמומחה לספרות עתידנית, אלי אשד, בחלקה השני של סדנת אלפרדו למלחמה הבאה, שעסקה במלחמות הבאות, על-פי סופרים ומשוררים.
דוגמה מפורסמת לחיזוי מצד הספרות הבדיונית היא ז'ול וורן, שחיבר ספרים עתידניים במאה ה-19, אך גם הוא וגם סופרים ומשוררים אחרים, שלא לדבר על מדינאים ואנשי ביון ומודיעין, לא חזו הפתעות אידיאולוגיות, כמו הנהגת משטר קומוניסטי ברוסיה ב-1917.
לפי אשד, אין כמעט ספרים ישראלים על מלחמות בעתיד, ומה שיש נמצא בשוליים. יוצא דופן היה ספר שחזה כמעט בדיוק את "מבצע קדש" ב-1956. הצנזורה הצבאית חשדה שלמחבר היה מידע פנימי והזמינה אותו לבירור, אך אנשיה השתכנעו שהמחבר חזה את ההתפתחויות המדויקות של המבצע, ללא שום ידע חיצוני והדלפות.
ראש השב"כ והמוסד לשעבר, איסר הראל, שנחשב למומחה-ביון גדול, פרסם ב-1971 רומן בשם "ג'יהאד", על איחודן של קבוצות טרור מוסלמיות וגרמניות כבאדר-מיינהוף, מתוך כוונה לפוצץ את מסגד אל-אקצה ולגרום למלחמת דת. התיאור של הראל לא התאים להתפתחויות. ב-1969 פרסם
יצחק חייק ספר בשם "המלחמה הבאה", ובו חזה מלחמה בין ישראל למדינות ערב, שתסתיים אחרי ארבעה ימים בניצחון מוחץ של ישראל, יותר מאשר בששת הימים.
במלחמת יום הכיפורים התרחש ההפך. לדברי אשד, איש בישראל לא חזה את ההתפתחות של חיזבאללה בלבנון - מארגון טרור קטן לארגון חזק יותר ממדינת לבנון עצמה, ושהוא ישלוט בה למעשה. הסיבה לכך היא, לדעת אשד, שבתחום המלחמות, סוברים הסופרים שמה שהיה הוא שיהיה. חשיבה כזאת לדבריו, אפשרית באופן מוגבל בתחום הטכנולוגי, אך לא בתחום האידיאולוגי.
בדיון שהתפתח, טען אביתר בן-צדף, העורך לשעבר של "מערכות" - כתב העת של צה"ל, שלא ניתן עקרונית לחזות את עתיד המלחמות. הגנרל האיטלקי דואה, לדוגמה, חזה בתחילת המאה הקודמת שמי ששולט בשמיים - ינצח במלחמות. מלחמת יום הכיפורים הפריכה תחזית זאת. האדמירל האמריקני מאהן חזה שמדינה השולטת בימים, לעולם לא תובס. אך בריטניה, מלכת הימים, הובסה על-ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. "שום דיסציפלינה איננה יכולה לחזות עתיד רחוק יותר מחמש שנים", סיכם בן-צדף.
המנחה, ד"ר
אורי מילשטיין, טען שבהרבה תחומים נחזה העתיד: כמו ברפואה או בשיגור לווינים לחלל, שהתבצעו בפועל זמן רב אחרי שנחזו. "הטעם לכך הוא שאנחנו מבינים את אבני היסוד של התחום הפיסקלי, הכימי והביולוגי, ויכולים לגזור מהם פוטנציאלים, שעל פיהם ניתן לחזות את העתיד. בתחום התנהגות בני אדם, ובייחוד במלחמות, מתקשים לחזות את העתיד, אפילו מומחים, כי צבאות מסתירים את האמת ממלחמותיהם, ומפרסמים מיתוסים. על סמך מיתוסים ניתן לפעמים לחזות רק מיתוסים, אך לא את העתיד הריאלי", דבריו.
