בתקציב משרדי הממשלה יבוצע השנה קיצוץ רוחבי של 3% - קובעת הצעת התקציב שהונחה (יום א', 2.8.15) על שולחן הממשלה. בין הסעיפים הבולטים שיקוצצו, אם תאושר ההצעה:
- יופחתו 460 מיליון שקל מתקציב הפיתוח והסובסידיות של משרד התחבורה, בעיקר מפיתוח התחבורה הציבורית ומתחזוקת הכבישים.
- יבוטל מענק שר הפנים לרשויות מקומיות בסך 100 מיליון שקל.
- ייחסכו 50 מיליון שקל בהתייעלות בשירות הלאומי.
- תקציב המדען הראשי במשרד הכלכלה יופחת ב-38 מיליון שקל.
- בסיס תקציב ההשכלה הגבוהה יופחת ב-263 מיליון שקל.
- יקוצצו 160 תקנים ו-35 מיליון שקל בשירות בתי הסוהר.
- תקציב הפיתוח של המשטרה ומכבי האש יופחת ב-21 מיליון שקל משנת 2017.
- תקציב משרד ראש הממשלה יופחת ב-100 מיליון שקל.
- יתווספו אגרות של 60 ו-100 שקל על בקשות ביניים בבתי משפט השלום והמחוזי; תקציב בתי המשפט יופחת ב-21 מיליון שקל.
- מספר נציגויות משרד החוץ בחו"ל יופחת בעשר ותקציבן יקוצץ ב-35-25 מיליון שקל.
- מספר משלחות הרכש של משרד הביטחון יצומצם במחצית ותקציבן יוקטן ב-90 מיליון שקל.
- משרד הכלכלה יצמצם ב-25% את עלויות נציגויותיו ויחסוך 25 מיליון שקל.
- בכיתות החטיבה העליונה תקוצץ שעת לימודים, מהלך שיחסוך 125 מיליון שקל; תקציב משרד החינוך יקוצץ ב-200 מיליון שקל נקודתיים ובעוד 388 מיליון שקל בבסיסו בשנה הבאה.
בין הצעדים הנוספים שמבקש האוצר לאשר: התקשרות עם הסוכנות היהודית להקמת דיור ציבורי על קרקעות שבבעלותה, בתקציב של 280 מיליון שקל שיינתן למשרד הבינוי. המדינה תפחית במיליארד שקל את תקציב הפיתוח שהיא מעבירה לקרן הקיימת לביצוע פרויקטים לאומיים.
תינתן תמיכה ממשלתית מוגברת בתחומי החינוך והרווחה לרשויות מקומיות חלשות, על חשבונן של רשויות חזקות. גימלת סיעוד לנזקקים תוענק על-פי העלות של שירותי סיעוד ולא במונחים כספיים. יוחמרו קני המידה למתן דמי אבטלה: תקופת האכשרה (תקופה תשלום דמי הביטוח הלאומי) תהיה 24 חודשים מתוך 30 החודשים שקדמו לתביעת דמי האבטלה.
בקצבאות הילדים יוכנס שינוי וחלק מהן יופקדו בחיסכון לטווח ארוך עבור הילדים, במתכונת שכבר פורסמה. הקיצבה לילד הראשון ומהחמישי תהיה 200 שקל לחודש, מתוכם יופרשו 50 שקל לחיסכון; לילדים השני-הרביעי יינתנו 238 שקל, שגם מתוכם 50 שקל יופרשו לחיסכון. תוכנית החיסכון תהיה ניתנת לפתיחה בגיל 18 למטרות מוגדרות ובגיל 21 ללא הגבלה. המדינה תעביר לביטוח הלאומי עוד 2.65 מיליארד שקל בשנה למימון העלאת הקצבאות.
יוקצו 800 מיליון שקל להעלאת שכרם של חיילי החובה או להגדלת הפיקדון הניתן במועד השחרור; את הפרטים תגבש ועדה המשותפת למשרדי הביטחון והאוצר. תקציבי הפרסום של הגופים הממשלתיים יופחתו ב-50% בתקציבי ביחס להוצאותיהם בתחום זה בשנים 2013-2011.
רשות שדות התעופה תשלם למדינה תמלוגים של 12.5% מהכנסותיה שאינן מאגרות (קרי: בעיקר מהפעלת חנויות הדיוטי-פרי). ההכנסה הצפויה למדינה היא 500 מיליון שקל בשנה. רשות החברות תבקש מהתעשיה האוירית, רפאל או חברות אחרות למשוך דיבידנד נוסף מרווחיהן המצטברים העולים על 500 מיליון שקל.
קיימת כוונה להעלות את הפרשותיהם לפנסיה של עובדי המדינה הנהנים מפנסיה תקציבית, כך שמי שמשתכרים מעל השכר הממוצע במשק ישלמו 5% יותר מאשר כיום. קליטת עובדים חדשים במשרדי הממשלה תוקפא עד סוף 2016, אם כי ועדת חריגים תוכל לאשר קליטה ספציפית של עובדים.
כמקובל מזה שנים, גם השנה מבקש משרד האוצר לדחות את החלתו של יום חינוך ארוך. החוק בנושא התקבל בשנת 1997, ומאז הוא נדחה בקביעות. הפעם מבקש האוצר דחייה של חמש שנים, עד לשנת הלימודים תשפ"א. כמו-כן, תבוטל התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה לשנים 2023-2015, והשר להגנת הסביבה יכין תוכנית חדשה לקראת דיוני ועידת פריז בסוף השנה.
