טענות סותרות של עו"ד לפי גחמות לקוחותיו

עו"ד אלי לנדאו העלה בשם לקוחותיו טענות סותרות שהשתנו מעת לעת לפי גחמותיהם - אומר (יום ג', 4.8.15) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

לנדאו מייצג את רחל ומיכאל קורץ, אשר שכרו חנות בתחנה המרכזית בבאר שבע ונקלעו להליך משפטי מול בעלת התחנה, חברת מפעלי תחנות, לאחר שהפסיקו לשלם את דמי השכירות. במארס 2011 נקבע בהסכם פשרה, כי קורץ יפנו את החנות וישלמו 80,000 שקל, אך אם ישלמו 40,000 שקל ויאפשרו למפעלי תחנות לשפץ את החנות - פסק הדין לא ימומש.

כאשר לטענתה לא עמדו קורץ בהוראות פסק הדין, פנתה מפעלי תחנות ללשכת ההוצאה לפועל; קורץ העלו טענת "פרעתי". גם כאשר ביקשה מפעלי תחנות לסגור את התיק בנימוק שהחוב שולם, עמדו קורץ על בירור טענתם שפרעו אותו (משום שטענו לתשלום יתר). רשמת ההוצל"פ דחתה טענה זו, וכך עשו גם בית משפט השלום בבאר שבע ובית המשפט המחוזי בעיר.

לנדאו לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובמרכזה טען שרשמת ההוצל"פ פעלה ב"חוסר סמכות". זילברטל מעיר שהניסוח של הטענה אינו מדויק, ולכל היותר ניתן היה לטעון שהיא טעתה, וממשיך ומציין שלנדאו טען זמן רב "פרעתי" ורק בסיכומי התשובה בבית משפט השלום העלה את טענת חוסר הסמכות. די בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור, אומר זילברטל: "אין זה המקרה המתאים לבירור שאלות עקרוניות, ככל שקיימות כאלה בפרשה דנא, שכן הילוכם של המבקשים מתאפיין בהעלאת טענות סותרות, על-פי גחמותיהם המשתנות מעת לעת".

זילברטל דחה את הבקשה גם לגופה וחייב את קורץ בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל. את מפעלי תחנות ייצג עו"ד דן גנור.