בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר בקשה למשפט חוזר תוך שהוא קובע כי הסרת המחדלים (תשלום החוב והגשת הדוחות) מול רשות המיסים אינו מקנה זכות למשפט חוזר, בו ייבחן מחדש עונשם של נאשמים בעבירות מס, מאחר שלא מדובר בעובדות או ראיות חדשות המצדיקות הליך שכזה.
זיוה גינזבורג ואחמד אבו הלאל, מנהליה של חברת 'א.ג יסודות בע"מ' לעבודות בניין, נשלחו על-ידי בית המשפט השלום בחדרה ל-8 חודשי מאסר בפועל ו- 3 חודשי מאסר על תנאי, לאחר שהורשעו, על-פי הודאתם, ב-26 עבירות של אי-הגשת דוחות למע"מ בתקופות שבין פברואר 2010 לאוקטובר 2011 ובין מאי 2007 לדצמבר 2009.
ערעורם של גינזבורג ואבו הלאל לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה לפני כחצי שנה ולאחרונה הם הגישו לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר וטענו כי לפני חודש וחצי הסירו את כל מחדליהם, עובדה אשר עשויה לשנות את תוצאות המשפט לטובתם, מאחר שכל הערכאות שדנו בתיק ציינו את אי-הסרת המחדלים כשיקול רלוונטי לקביעת גזר הדין. כמו-כן, הזכירו הנאשמים כי מאסרם עלול לגרום לכך שהמחדלים לא יהיו מוסרים, שכן חלק ניכר מן התשלומים הינו בצ'קים דחויים.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו היא כי במקרה זה, ספק אם תשלום החוב על-ידי צ'קים שפירעונם מוטל בספק יכול להיחשב כהסרת מחדלים לצורך התחשבות בעונש. בנוסף, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי גם אם מדובר בהסרה מלאה של המחדלים, אין לתת לה משקל בשלב מאוחר כל כך של ההליך השיפוטי, שכן קביעה זו עלולה לתמרץ מפרי חוק להמתין ולראות כיצד יסתיים משפטם ולהשתמש בחוב כמעין 'קלף מיקוח' לעניין העונש.
השופט
אליקים רובינשטיין מבית המשפט העליון דחה את הבקשה למשפט חוזר וקבע: "משפט חוזר הוא מאורע דרמטי בתולדות התיק, והגדרת 'עובדות או ראיות' חדשות אינה יכולה לחול על מאורע תהליכי 'פשוט' שהיה ניתן למימוש בכל שלב ומהותו הייתה ידועה לכל... הסרת מחדלים היא מרכיב אחד בתוך מערכת שיקולים שעמדה בפני כל ערכאה בתיק, לפיכך, ספק אם היא כשלעצמה הייתה משנה מהותית את התוצאה הסופית. נוסף על כך, מקובלת עליי העמדה של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה קבלת טיעונם של המבקשים משמעה המרצת חייבים שלא לשלם במועד את חובם. תשלום כספים בשלבים מאוחרים ביותר של ההליך השיפוטי, אינו יכול להצדיק את השימוש במוסד המשפט החוזר... מס אינו צדקה לקופת המדינה, אלא חוב שפירעונו באיחור של שנים - ולאחר ניהול הליכים שיפוטיים ארוכים - אינו יכול לעמוד למבקשים כזכות ההופכת הקערה על פיה".
את המדינה ייצגו בתיק עורכי הדין יוסף אש וקמיל עטילה. את המבקשים ייצגו עוה"ד אייל בסרגליק ורות חדד ישעיהו.
