חוק הפיקוח האלקטרוני לא שינה סדרי בראשית מבחינת חובתו של בית המשפט לבחון בראש ובראשונה את מסוכנותו של הנאשם, לפני שיחליט האם ניתן לשחררו לחלופת מעצר. כך מבהירה (יום ב', 10.8.15) השופטת ענת ברון, בהתייחסות העקרונית הראשונה של בית המשפט העליון לחוק שנכנס לתוקפו ב-16.6.15.

על-פי החוק החדש, הפיקוח האלקטרוני על עצורים לאחר הגשת כתב אישום לא ייחשב עוד כחלופת מעצר, אלא כמעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. המשמעות היא, שאותו נאשם נחשב לעצור עד תום ההליכים ולא למשוחרר - מה שמשליך על המנגנון להארכת מעצרו (כאשר לתקופות ארוכות נדרש אישורו של בית המשפט העליון), ועל היכולת להחזירו מיידית לכלא אם הפר את תנאי האיזוק האלקטרוני.

ברון מדגישה: "מובן כי מתכונת הפיקוח האלקטרוני מותנית בכך שבית המשפט שוכנע כי יש באמצעי פיקוח זה, כשהוא נלווה מטבע
הדברים לתנאים מגבילים אחרים, כדי להבטיח את תכלית המעצר בנסיבות העניין... לא כל מי שנקבע לגביו כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו בדרך של שחרור לחלופת מעצר, עשוי להיות בבחינת 'מועמד אוטומטי' למעצר בפיקוח אלקטרוני.

"'פיקוח אלקטרוני' אינו נוסחת פלא שיש בה כשלעצמה משום מענה למי שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה לציבור ולקורבנות העבירה בנסיבות המקרה. הבדיקה אם בכל זאת יש לסטות מהכלל בדבר מעצר מאחורי סורג ובריח לגבי מי שלא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות שחרורו לחלופת מעצר, תיעשה על-רקע מכלול של שיקולים ובראשם מסוכנותו של הנאשם.

מבחינה זו, חוק הפיקוח האלקטרוני לא שינה סדרי בראשית - אף שמסתמן שטענה ממין זה שבה ועולה לפני בתי המשפט מאז כניסתו של החוק לתוקף. לשון אחר, גם לאחר השינוי התחיקתי בית משפט לא יורה על השמתו של נאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני, שמטבעו הוא כלי מוגבל - אלא אם כן שוכנע שדי בו, בצירוף תנאים מגבילים אחרים, כדי להשיג את תכלית המעצר; וזאת בהינתן העובדה שמן הבחינה 'הטכנית', האיזוק האלקטרוני נותר כשהיה".

הדברים נאמרו בהחלטתה של ברון לקבל את ערעור המדינה ולהחזיר למעצר מלא אדם המואשם בעשרות עבירות מין בקטינים. בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לשחררו לאיזוק אלקטרוני, אך ברון קבעה שלא די בכך כדי לאיין את מסוכנותו. את המדינה ייצגו עוה"ד אייל כהן ונורית לנגנטל-שוורץ, ואת הנאשם - עו"ד מיכאל עירוני.