בית המשפט העליון קובע לראשונה (יום א', 30.8.15), כי עובדים המועסקים לפי הסכמים קיבוציים יכולים להגיש תביעות ייצוגיות נגד מעסיקיהם, אם הארגון המקצועי אינו מטפל בסוגיות לגביהן מוגשות התביעות. בכך אימץ בג"ץ את הפרשנות המרחיבה של בית הדין הארצי לעבודה לחוק תביעות ייצוגיות, המונע לכאורה הגשת תביעות כאלו.
השופטת דפנה ברק-ארז אומרת, כי מטרת המגבלה שבחוק היא לשמור על מעמדם של ארגוני העובדים ובכך להגן על זכויות העובדים. אולם "הסכם קיבוצי שלא נאכף על-ידי ארגון העובדים אינו יכול להיחשב הסכם 'המסדיר את תנאי עבודתו' של העובד [ושבעטיו לא ניתן להגיש ייצוגית]. רק הסכם קיבוצי שבפועל נעשית אכיפה ופיקוח על יישומו ייחשב הסכם 'המסדיר' את תנאי העבודה של העובד".
לדברי ברק-ארז, הפרשנות המרחיבה היא המקיימת את תכליתו של חוק תביעות ייצוגיות, בעוד פרשנות מצמצמת תוביל לתוצאה פרדוקסלית, בה דווקא עובדים מוחלשים יישלחו להגיש תביעות אישיות כאשר הארגון המקצועי אינו שומר על זכויותיהם. "אין די בהסכם קיבוצי שהוא אות מתה, ובארגון עובדים שמתפקד אך כ'עלה תאנה' המכסה על אי-הגנה בפועל על זכויות העובדים", היא מדגישה.
בהמשך פסק הדין מציבה ברק-ארז שורה של מבחנים לפיהם יהיה על בית הדין לקבוע האם ארגון העובדים מגן על העובדים בסוגיה הנדונה, ובהם: האם מדובר בהפרות שיטתיות של זכויותיהן, מה עשה הארגון בנוגע לכך, האם הארגון נגיש לעובדים, האם הוא פועל ככלל לשמירת זכויותיהם והאם יש לו יכולת לעשות זאת. לעובד התובע יהיה קל יותר לקבל אישור לתביעתו אם יצביע על כך שגם ארגונים אחרים לא קיבלו מענה, היא מוסיפה.
עוד אומרת ברק-ארז, כי על העובד להודיע מראש לארגון העובדים על כוונתו לפנות למסלול התביעה הייצוגית, ואם זה לא יפעל תוך זמן סביר - ניתן יהיה לאשר את התביעה. אם הארגון יתעורר רק לאחר הגשת התביעה, ממשיכה ברק-ארז, לא יהיה בכך כדי למנוע את המשך בירורה במסלול הייצוגי.
השופט
חנן מלצר הסכים עם ברק-ארז, אם כי חלק עליה בשתי נקודות. לדעתו, ניתן לאשר תביעה ייצוגית גם כאשר מדובר בפגיעה בזכויות קוגנטיות ולא רק באלו המוגנות בהסכם הקיבוצי, והוא גם מציג את המרכיבים שיש לכלול בפנייה המוקדמת לארגון העובדים. השופט
צבי זילברטל סבור שעל העובד לפנות מראש לארגון תוך פריסה רחבה של טענותיו, וכי אין לקבוע בשלב זה את האפשרות לתבוע על זכויות קוגנטיות.
בג"ץ דחה ארבע עתירות של חברות שמירה, ארגון החברות ועותר נוסף נגד אישור תביעות ייצוגיות בידי בית הדין הארצי לעבודה, וחייב את החברות והארגון בתשלום הוצאות בסכום כולל של 180,000 שקל.
