חברת המקרקעין והנדל"ן דרך ארץ מבקשת (20.9.15) מבית המשפט המחוזי מרכז לאסור על חברת דרך ארץ הייוייז (1997), יזמית ומפעילת
כביש חוצה ישראל ("כביש 6"), לעשות שימוש בשם "דרך ארץ".
לדברי התובעת, שנוסדה ביוני 1983, רק השנה הופנתה תשומת ליבה לשימוש האסור ורחב היקף שעושה הנתבעת בשם "דרך ארץ". לטענתה, שמה המפורש הוא קניינה הפרטי ואסור לחברה האחרת לעשות בו שימוש. התובעת אומרת, כי העלתה דרישה בו בפני הנתבעת לפני חודשיים, אך דרישתה נדחתה באופן מתנשא ובלתי ענייני.
הנתבעת השיבה, כי השיהוי בן 18 השנים של התובעת מעיד על חוסר תום הלב שלה, וכי למרות הדמיון בשמות - מתקיימים כל האלמנטים הנדרשים על-פי דין על-מנת להבחין ביניהן. שמה של הנתבעת כולל את המילים "הייוייז (1997)", כאשר המילה "הייוייז" אינה מותירה מקום לספק שעיסוקה הוא בכביש מהיר ולא בנדל"ן. לדברי הנתבעת, היא צברה מוניטין רב וברור במהלך 18 שנות קיומה בהקשר ברור וחד-משמעי לכביש 6 ולהפעלתו בלבד, וגם מטעם זה יש לדחות את טענת התובעת להטעיה אפשרית של לקוחות.
התובעת טוענת, כי הבהירה לנתבעת, כי דרך ארץ יש רק אחת והיא בלבד. לדברי התובעת, היא הוקמה 14 שנים לפני הנתבעת, כך שלא היה מקום למחלוקת בשאלה מי החברה הקודמת ומיהי החברה האמיתית האחת והיחידה ששמה הוא "דרך ארץ".
לדברי התובעת, באמצעות עו"ד פז יצחקי-וינברגר, היא אף דחתה את טענת הנתבעת לפיה רשם החברות אישר לה את השימוש בשם "דרך ארץ", שכן רשם החברות אינו מתיר ואף אין לו סמכות להתיר את רישומן של שתי חברות באותו השם. התובעת מבקשת מבית המשפט להורות לנתבעת להשתמש בשמה המלא: "דרך ארץ הייוייז (1997)", ואינה מבקשת פיצוי על השימוש בשם "דרך ארץ" בשנים הקודמות. טרם הוגש כתב הגנה.