הלך לעולמו מרדכי (מוטי) קירשנבאום. הוא מת לאחר שלקה בלבו יממה אחרי יום הולדתו. קירשנבאום היה עיתונאי, איש טלוויזיה ורדיו. כמו-כן היה חתן "פרס ישראל" לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע.

על-פי וויקיפדיה, קירשנבאום היה בוגר בית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה. בשנת 1958 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר שרותו הצבאי בתחילת שנות השישים של המאה ה-20 למד קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). בשהותו בלוס אנג'לס, שימש נציג העיתון ידיעות אחרונות בתעשיית הקולנוע של הוליווד ותיאר את הנעשה שם בכתבות למוסף 7 ימים של העיתון. עוד במהלך לימודיו לתואר שני, נתבקש בשנת 1966 לשוב לישראל ולסייע בהקמתה של הטלוויזיה הישראלית. במסגרת זו, היה בין היתר העורך הראשי של תוכנית החדשות, "מבט" ולאחר מכן הפיק את תוכנית הטלוויזיה הסאטירית, "ניקוי ראש", עליה זכה אף בשנת 1976 ב"פרס ישראל" לאמנות הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע.

קירשנבאום ערך סרטים דוקומנטריים וכתבות טלוויזיה רבות. זכורים במיוחד סרטיו על קו הפסקת האש לאחר מלחמת יום הכיפורים, הסדרה התיעודית "אל בורות המים" וכן כתבותיו למגזין יומן השבוע של הערוץ הראשון, בהן הרבה לחשוף את חיי הטבע בישראל ולגלות אנשים שונים מאזורי הפריפריה. אחד האנשים שקירשנבאום גילה בכתבותיו הוא ז'וז'ו אבוטבול, שהפך בעקבות חשיפתו זו לשדרן רדיו ידוע. ב-1976 מונה קירשנבאום למנהל מחלקת התוכניות של הטלוויזיה הישראלית.‏

במהלך שנות השמונים עבד כעצמאי בתחום ההפקה ובימוי סרטים וכן ביים תוכניות בידור, שהידועה שבהן הייתה התוכנית התשיעית של להקת הגשש החיוור, "בעבור חוקן דולרים" (1985). בשנת 1993 מונה למנכ"ל רשות השידור על-ידי שרת התקשורת שולמית אלוני. הוא סיים את תפקידו כמנכ"ל רשות השידור בשנת 1997. במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם ירידה חדה בצפייה בערוץ הראשון עם פריצת הערוץ המסחרי, ערוץ 2 לאוויר. אחד מהישגיו כמנכ"ל היה העלאת הסדרה התיעודית "תקומה".

קירשנבאום הגיש בערוץ 10 את תוכנית האקטואליה, "לונדון את קירשנבאום", יחד עם ירון לונדון, והפיק סרטי טבע שמצולמים באפריקה.

באוקטובר 2009, העניקה אגודת העיתונאים פרס מפעל חיים למוטי קירשנבאום, יחד עם ירון לונדון וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית. הבחירה בעיתונאים הוותיקים התקבלה על-ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור רבקה כרמי.‏ בשנת 2010 גילם קירשנבאום את אברהם בסרט "זוהי סדום" יחד עם שחקני הסדרה הסאטירית "ארץ נהדרת".

קירשנבאום היה חתן פרס האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2012. בראיון לנדב בורנשטיין סיכם 50 שנות קריירה והצהיר ש"ימשיך לשדר עד הרגע האחרון".‏

קירשנבאום הותיר אחריו ארבעה יתומים.

• רשות השידור: קירשנבאום היה מאבני היסוד של הטלוויזיה בישראל, ממעצבי התוכן ברשות השידור, היה מנכ"ל הרשות, ובלט במיוחד בזכות התוכנית "ניקוי ראש", והיוותה בסיס לתוכניות סאטירה שבאו אחריה. רשות השידור כואבת את לכתו של מי שתרם רבות לדמוקרטיה הישראלית, והשאיר חותם בעשייה התרבותית בזכות מגוון תפקידיו בתקשורת.

• יו"ר הרשות השנייה, אוה מדז'יבוז': "אבדה כבדה לתרבות ולטלוויזיה הישראלית. מוטי ידע לעשות בטבעיות את המעבר מטלוויזיה ציבורית למסחרית ובכנות גדולה ידע ליצור את השילוב בין טלוויזיה חכמה, מרעננת, מלאת תוכן ולא מתפשרת לכזו שמדברת עם הצופה בגובה העיניים ומאתגרת אותו. נוכחותו על המסך תחסר מאוד".

• מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי ו מנכ"ל חדשות 10 גולן יוכפז: ערוץ 10, ולמעשה כל גוף תקשורת שבו עבר מוטי בתחנות חייו הרבות, התברך בענק העיתונות והטלוויזיה הזה והתבשם מאישיותו וליבו הרחב. בעולם העיתונות שהולך ומאבד אט-אט חלק מערכיו הטובים, היה מוטי סלע איתן של מקצוענות, אתיקה, יושרה, ניסיון, כישרון מתפרץ, יצירתיות וחדשנות, גם לאחר עיסוק של למעלה מחמישה עשורים בעיתונות. מבחינתנו מוטי היה, השופט המקצועי האחרון בכל דילמה עיתונאית. כאשר התלבטנו באמת בסוגיה תקשורתית, היינו מגיעים אליו לשמוע ולקבל את עצתו הטובה.

• ועד עובדי חדשות 10: מוטי ז״ל היה עיתונאי ישר דרך, מחלוצי הטלוויזיה הישראלית, ולא פחות חשוב - עתיר חוש הומור משובח, שרק הלך והתחדד במרוצת השנים. גם במהלך המאבק שנאלצנו לנהל על עתיד ערוץ 10, מוטי התייצב מיד לצידנו העובדים: הוא השתתף בכל ההפגנות, הצטרף לדירקטוריון החברה ואף רתם את כישוריו הסאטיריים לטובת המשך השידורים. האכפתיות הענקית, חוש הפרופורציה המיוחד ועצותיו הטובות של מוטי יחסרו לנו מאוד.

• שרת התרבות והספורט, מירי רגב: גיבור תרבות הלך לעולמו היום. תרבות שכולה קירשנבאום. מוטי קירשנבאום ייזכר כמי שהפך את המסך שלנו לבמה ומחזה. הוא דיבר בשפה ייחודית לו שכבשה כל לב, ידע למתוח ביקורת ולהרעיף חן. ידע לזעוק ולחייך, ידע לאהוב אדם וטבע, אהב את הפשוט ורדף שלום. הוא הבטיח לעצמו ולקהל שכה אהב כי ימשיך לשדר עד היום האחרון שלו, וכך היה. קירשנבאום הביא את עצמו למסך ומה שהפריד בינו לבין הצופים הנאמנים היה רק המרקע. זה היה סודו, וזה היה עושרו התרבותי. מוטי העריץ את הבמה והבמה גמלה לו אהבה בחזרה. מוטי קירשנבאום השאיר אחרי מותו מורשת תרבותית עשירה, הומור ודמע, היסטוריה ועתיד גם יחד. האיש שצמח עם עמו והמציא ז'אנר שלם וייחודי שנקרא - קירשנבאום. יהיו זכרו ומורשתו לנצח עימנו.

• ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "מוטי קירשנבאום היה גאון יצירתי עם הומור יוצא דופן, והיכולת שלו להציב מראה מצחיקה ומרה בפניה של החברה הישראלית העשירה והאירה את חיינו. הוא היה מנכ"ל רשות השידור בעת שהגשתי את התוכנית "הכל דיבורים" ובזכותו חוויתי משמעותו של חופש עיתונאי מוחלט ונדיר - גם מתוקף האתוס הדמוקרטי העמוק שהאמין בו, וגם בשל אישיותו שאהבה חרות וחופש. עצוב לי מאוד על לכתו של אחד האנשים המקסימים והחשובים בישראל.

• ח"כ עפר שלח (יש עתיד): הדבר היחיד שעלול למנוע מאוהביו הרבים של מוטי קירשנבאום, ובהם אני, להביע במילים הכי חזקות שיש כמה אהבנו אותו וכמה צער גורם לנו מותו הפתאומי, הוא הידיעה איך מוטי עצמו היה מקבל את הדברים: בהטיית ראש אירונית, ובמשפט קצר בקול הקירשנבאומי הייחודי, שהיה מוציא בבת אחת את כל האוויר החם מהבלון. זה מה שמוטי היה, בנוסף לעמוד התיכון של הטלוויזיה בישראל ואוהב חיים, חיות ואדם ואחד האנשים הכי מצחיקים ביקום: מפוצץ הבלונים של ההוויה הישראלית, האיש שהראה לנו את עצמנו במראה עקומה, שבה השתקפנו כמו שאנחנו באמת. מוטי היה חייל של אבא שלי בצנחנים לפני כמעט שישים שנה - בשנים האחרונות טען שהצליחה הקלה שלו נבעה מתאונת צניחה, ועם מוטי בני אדם ואריות שידעו מה טוב להם לא התווכחו - וחבר לעבודה, מנטור מפרגן והאיש שהכי כיף לשתות איתו את הקפה המחורבן בערוץ עשר במשך שנים. הייתה בו סקרנות אין קץ והבנה עמוקה של הטבע האנושי, שהיא שעשתה את הכתבות הקירשנבאומיות המיתולוגיות למה שהן ואת השותפות שלו עם ירון לונדון לדבר הייחודי ביותר בטלוויזיה. הוא היה מופת לאיך נרצה להיות כשנהיה בגילו: מלא מרץ, גדוש בכל מה שנתנו לו השנים והאיש הכי צעיר בחדר, האיש היחיד שהצליח להפוך אפילו את המילים ״חתן פרס ישראל״ לקוליות. יום אחד, אחרי שהוא וירון חידשו חוזה בערוץ, תפסנו בחדר האיפור שיחה על ספורט - עוד דבר שמוטי אהב והבין מאוד מאוד. באותו יום יוסי בניון חתם על חוזה אדיר באנגליה, ומוטי הגיב כדרכו: נראה איזה חוזה יהיה לו בגיל שבעים, אמר, שם את הכל - כולל אותו עצמו, כמובן - בפרופורציה המדויקת של הקומדיה האנושית הנלעגת והמופלאה שכה ריתקה אותו.

• ח"כ זהבה גלאון (מרצ): עצובה על לכתו של מוטי קירשנבאום, עיתונאי, סאטיריקן ויוצר סרטי טבע מבריק ואמיץ שבכל שנות הפעילות הרבות והפורות שלו הקפיד לא לדפוק חשבון לאף אחד. קירשנבאום הוא מהאבות המייסדים של הסאטירה הפוליטית בארץ, היא לא תהיה אותו הדבר בלעדיו. אני שולחת תנחומים למשפחתו, לחבריו, ולרבים כל-כך שאהבו אותו, את כתיבתו ואת מעשיו.

• השר משה יעלון: קשה לתאר את התקשורת הישראלית בכלל ואת הטלוויזיה הישראלית בפרט ללא מוטי קירשנבאום. הוא מהאבות המייסדים ואחד מעמודי התווך שלהן, היה מורה דרך והשפיע עמוקות על דורות רבים של עיתונאים ואנשי תרבות, והיה לאחד המתעדים המרתקים והמרשימים ביותר של החברה הישראלית כשהוא עושה זאת בדרכים שונות, מגוונות וייחודיות. טביעות אצבעותיו של מוטי ניכרות בכל פינה בתקשורת הישראלית ובמקומות לא מעטים בתרבות שלנו, כמי שפרץ את הדרך לסאטירה נוקבת ושנונה וביים לא מעט תוכניות בידור וסרטים. מוטי קירשנבאום ידע לנתח בחדות וביד אמן את החברה הישראלית, לעיתים בהומור, לעיתים בכאב, לעיתים בביקורת, אך תמיד מאהבה גדולה ודאגה עצומה למדינת ישראל".