פרקליט המדינה, שי ניצן, סבור שנציבות הביקורת על הפרקליטות צריכה להיות כפופה למעשה ליועץ המשפטי לממשלה ולתאם עימו את תוכנית עבודתה. עוד סבור ניצן, כי בדיקת תלונות פרטניות צריכה להיעשות רק במקרים מיוחדים שיאשר היועץ. ניצן הביע את עמדתו בפני השופט בדימוס אליעזר גולדברג בישיבה שהתקיימה ביולי השנה, ואשר הפרוטוקול שלה מתפרסם כאן לראשונה.

"לעמדתנו הנציבות היא שלוחה של היועץ המשפטי לממשלה", אמר ניצן. גולדברג הקשה האם אין היא צריכה להיות עצמאית, וניצן השיב: "זוהי יחידה עצמאית ביחס לפרקליטות, היא לא צריכה לקבל הנחיות מהפרקליטות, אבל היועץ המשפטי לממשלה ודאי מוסמך להנחותה". ניצן הדגיש, כי הנהלת הפרקליטות סבורה שאין לסגור את הנציבות, אלא שמטרתה העיקרית צריכה להיות הביקורת המערכתית ולא הפרטנית.

ניצן הוסיף, שהפרקליטות מתנגדת לעיגון הנציבות בחוק, משום שטרם נצבר הניסיון הדרוש לעשות זאת. הוא רמז על תמיכתו בעיצומי ארגון הפרקליטים נגד הנציבות: "הארגון, בגלל הסנקציות והרצון לנקוט בצעדים מסוימים, החליט שלא לשתף פעולה לא עם הביקורת המערכתית ולא עם הביקורת הפרטנית. אנחנו כהנהלה התכנסנו ואמרנו - אנחנו אנשי ממסד, אם יש החלטה של השר והיועץ המשפטי לממשלה, אנחנו לא יכולים לפעול נגד. לכן החלטנו לשתף פעולה".


"נוהל כמו של מבקר המדינה"


לדברי ניצן, הנציבה הילה גרסטל פועלת בקצב מואץ מדי ובמספר רב מדי של חזיתות, ובכך מטילה על הפרקליטויות עומס שאין הן יכולות לעמוד בו - ואז אומרת שלא שיתפו איתה פעולה. ניצן העריך, כי הוא מקדיש לענייני הנציבות 20%-10% מזמנו, וכך גם פרקליטי המחוזות - מה שבא על חשבון משימות אחרות. עוד העיר, כי גרסטל כבר הציעה להעביר לפרקליטות את הטיפול בכל ההודעות על סגירת תיקים - תוך שהיא מתעלמת מהמשמעויות של העברה כזו בתחומי כוח האדם והמשאבים.

ניתן ביקש שגולדברג ימליץ על קביעת נוהל מסודר לעבודת הנציבות, והוסיף: "נדמה לי שראוי לקבוע, אם הגוף ממשיך לעשות ביקורות מערכתיות, שהכללים שיחולו עליו יהיו דומים במידת האפשר לכללים שלפיהם פועל משרד מבקר המדינה, עם ניסיון של 67 שנה, אשר מתייחסים לכללים, לשקיפות ולבהירות. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש".

בנוגע לביקורת הפרטנית קבע ניצן, כי אין כל הצדקה לעריכתה בשל הגורמים הרבים המבקרים ממילא את הפרקליטים. הוא ציטט את דברי השופטים אליקים רובינשטיין ומני מזוז, אשר אמרו בהופעותיהם בפני גולדברג שיש מקום לביקורת פרטנית רק במקרים חריגים עליהם יחליטו היועץ המשפטי ופרקליט המדינה.


"1,000 פרקליטים מאוד פגועים"


"אני מדבר בשם 1,000 פרקליטים שהם מאוד פגועים מזה. הם אומרים: היינו לא בסדר? מצאו מאות תלונות מוצדקות? על מה ולמה. בגלל שכועסים שאנו מגישים כתבי אישום, לכן מוצדק להקים עלינו מנגנון ביקורת כה אינטנסיבי?", הוסיף ניצן. "יש פה חשש אינהרנטי לניצול לרעה של המנגנון. סניגורים מאיימים על פרקליטים - אם אתה לא עושה כך וכך, 'אותך לנציבה גרסטל'".

ניצן המשיך: "הפרקליטים לחוצים ונרתעים מזה. אני מייצג 950 איש, הם חשים בחרב על צווארם ואומרים למה אני צריך את זה, בשביל המשכורת 'המדהימה'? לא. בשביל כבוד גדול להיות פרקליט? לא. בבתי המשפט רבים איתי ומשמיצים אותי, אנו לא מפחדים מביקורת, אבל התהליך יכול, חלילה, להרוג אותם.

"אנו לא מפחדים מהתוצאה, תראה את התוצר של הנציבה: בדוח הראשון נכתב כי שתי תלונות בלבד נמצאו מוצדקות נגד פרקליטים, ואחת זה של פרקליטה שכשלה גם בעיני, שבכפוף לשימוע, המלצתי לפטר אותה עוד לפני שהדוח יצא. על זה הנציבה עשתה דוח ביקורת, שגם היא חושבת כנראה שצריך לפטר. אני לא מפחד ממקרה נדיר, אבל לדעתי יש לנו מספיק כלים להתמודד. ההשפעה היא אינהרנטית".


"לא כמו הביקורת על השופטים"


לדעת ניצן, אין להקיש מנציבות הביקורת על השופטים לעניינם של הפרקליטים: "זה שונה. על שופטים אין נציבות תלונות ציבור, לא נציבות שירות המדינה, לא לשכת עורכי הדין - אין להם שופט שנמצא בזמן אמת ורואה אותם, אין עליהם מנהל. לעומת זאת, לכל פרקליט יש מנהל - פרקליט מחוז ואני. לשופט יש מנהל בתי המשפט אבל הוא לא יכול להתערב. לדעתי, אין הנדון דומה לראיה".

ניצן סיכם: "היום כבר קם גוף, מבחינת הנזקים שיהיה גוף מיוחד - אין נזק יש תועלת, ואם הגוף יתפקד כמו שדיברנו, ברמת מינון סבירה, בתיאום, אני חושב שתועלת עולה על הנזק (לגבי ביקורת מערכתית). מה שאין כן, בבירור תלונות פרטניות, ששם אני משוכנע שהנזק מקיומו של הגוף, עולה בהרבה על התועלת. לכן מה שהסכמנו לעניין ביקורת מערכתית, אנו חולקים לחלוטין לעניין בירור תלונות פרטניות.

"...אני חושב שמה שיקדם את האינטרס הציבורי זה אם תהיה ביקורת מערכתית מאוזנת, במינון נכון ומתוך שיתוף פעולה. זה יקדם את האינטרס הציבורי. במישור הפרטני, אני מודה שבמשך שנה זו ראיתי דברים שלא שיערתי מראש. אני לא נביא. עוצמת הפגיעה של הפרקליטים, העלבון והחשש. אני רוצה שהפרקליטות תמשיך להיות אמינה, אמיצה ועצמאית. אני חושב שהנזק שביקורת פרטנית אינטנסיבית גורמת, הוא כבד. אני לא שולל כל ביקורת פרטנית, יכולה להיות ביקורת פרטנית במגבלות שציינתי. אך הנזק בביקורת פרטנית אינטנסיבית, עולה באופן משמעותי ביותר על התועלת. זו עמדתנו".