עו"ד נפתלי ורצברגר יושעה לשמונה שנים לאחר שגנב מאות אלפי שקלים מלקוח. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, דחה (7.10.15) את בקשתו של ורצברגר לערער על גזר דינו של בית הדין המשמעתי הארצי, שאושר בידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
ורצברגר ייצג במשך שנים רבות משפחה, שהעבירה לידיו 575,000 שקל במסגרת הליכי פירוק של עמותה משכנת. הוא נטל את הכסף לכיסו, ורק לבסוף הודה במעשיו והחזיר 266,500 שקל. בית הדין הארצי ציין בעניינו, כי ייתכן שהגיעה העת ליישר קו ולקבוע שכל עורך דין השולח יד בכספי לקוחו - יסולק לצמיתות מן הלשכה.
רובינשטיין אומר, כי אין מקום לגלגול רביעי בעניינו של ורצברגר, שכן טענותיו נוגעות למקרה האישי שלו, "וקשה מאוד להלום את הטענה לפיה תוצאות פסק הדין - ההשעיה מלשכת עורכי הדין לשמונה שנים - מהווה עיוות דין המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול רביעי". עוד הוא מציין, כי בתי הדין הלכו לקראת ורצברגר בניהול ההליכים והביאו בחשבון את מצבו הרפואי שהגביל את השתתפותו בהליך.
רובינשטיין שב ומזכיר את שקבע עוד בשנת 2007: "העבירה של שליחת יד בפקדון לקוח היא מן העבירות החמורות ביותר הרובצות לפתחו של עורך דין, וישנם מקרים שבהם תצדיק את סילוקו של עורך הדין משורות המקצוע לצמיתות". הוא גם מציין, כי במקרה דומה אכן סולק עורך דין מן הלשכה למרות מצבו הרפואי הקשה.
טענה נוספת של ורצברגר הייתה, שהמשפחה הנפגעת לא עמדה על מיצוי הדין עימו. על כך אומר רובינשטיין, כי בהליך המשמעתי לא ניצב עורך הדין מול המתלונן אלא מול הציבור. כאשר עורך דין שולח יד בכספי לקוח, הוא פוגע באמון הציבור בכלל עורכי הדין, ולכן אפילו אם המתלונן מחל לו - הוא חייב לקבל עונש של ממש. לבסוף אומר רובינשטיין, כי אינו מקל במשמעותו של העונש בהתחשב בגילו של ורצברגר - אך מעשיו אינם מצדיקים התערבות בעונש.
