כאשר המדינה מבקשת להעביר לבעלותה מקרקעין שלטענתה אין להם בעלים, מוטב שתפעל בהליך של הסדרת הקרקע ולא תכריז שהם שייכים לה מכוח חוק נכסי המדינה. כך קובע (יום ב', 12.10.15) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

חוק נכסי המדינה קובע, כי "נכס מקרקעין המצוי בישראל, ואין לו בעל, הוא נכס מדינת ישראל מיום היותו לנכס ללא בעל או מיום 1 באייר תש"ח (15 במאי 1948) הכל לפי התאריך המאוחר יותר". לעומת זאת, הליכי הסדר מחייבים להעניק לציבור את האפשרות לטעון לבעלות במקרקעין, ורק אם איש אינו מוכיח את בעלותו - הם עוברים לבעלות המדינה.

לדברי רובינשטיין, "הליך הסדר המקרקעין הוא דרך המלך כהליך יעיל ונכון הן לפתרונן של מחלוקות קיימות, והן למניעת היווצרותן של מחלוקות עתידיות; זאת בעיקר בשל הבירור השקוף, המעמיק והמקיף של הזכויות הנעשה במסגרתו, וסופיות הרישום הנוצרת בתומו. הדבר מתישב עם חובת ההגינות ועם השכל הישר.

"...ראשית, הסדר יכול היה להביא לבירור כלל טענות הזכות, תוך פרסום ברבים והזמנת הציבור להגיש תביעות. בענייננו היבט זה חשוב במיוחד, שכן המדינה מבקשת להירשם כבעלים על בסיס הטענה השיורית, שהקרקע אינה שייכת לאחר. שנית, הליך ההסדר יכול היה להביא כאמור לרישום קונקלוסיבי של הזכויות, מה שהיה מייתר במידה רבה את ההתדיינויות המשפטיות בכל הנוגע לזכויות הבעלות בקרקעות המדוברות. בכך היה אף חיסכון בזמן שיפוטי - שיקול שאין להפחית מחשיבותו".

רובינשטיין נדרש לשאלה מהו נטל ההוכחה שעל המדינה לעמוד בו, אם היא בוחרת לפעול לגבי קרקע מסוימת בצורה פרטנית לפי חוק נכסי המדינה, ולא לערוך הסדר כולל באותו איזור. מסקנתו היא, שהנטל על המדינה הוא שלילי - להוכיח שהקרקע אינה שייכת לאחר; ולאור הקושי המובנה בשלילת טענה, הנטל הראייתי נמוך מזה הרגיל במשפט האזרחי: "על המדינה להראות לפחות, כי מדובר בקרקע אשר אין מי שמחזיק בה בפועל מזה שנים רבות".

אם המדינה תצליח להוכיח זאת, יעבור הנטל למי שיטען לבעלותו בקרקע. ואז, "במקרים בהם יצליח המשיב לסתור את ראיות המדינה, ולהוכיח במידה הנדרשת בדין אזרחי, כי חרף העובדה שלא החזיק בקרקע במשך שנים, אין הדבר מעיד על העדר בעלותו. על המשיב במקרה זה להצביע על זיקה אחרת לקרקע, המתקיימת מזה שנים ויכולה ללמד על בעלותו", קובע רובינשטיין.

בית המשפט העליון דחה שלושה ערעורים של המדינה על קביעות בית המשפט המחוזי בנצרת, לפיהן אין היא רשאית להירשם כבעלים של קרקעות ברמת הגולן, מדרום למג'דל שמס, וחייב את המדינה לשלם 12,500 שקל בכל תיק. בערעור רביעי נקבע שיש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לשם בחינת הראיות.

השופטים צבי זילברטל ואורי שהם הסכימו עם רובינשטיין. את המדינה ייצג עו"ד משה גולן, ואת בעלי הקרקעות - עוה"ד מחמוד מועדאד ועבדאללה סאלח.