חברת תרופות המנסה להאריך בטיעונים כוזבים את תוקפו של פטנט על תרופה אתית חשופה לתביעה מכוח עילות שונות. יש להתייחס בחומרה להתנהגות כזאת ולאפשר בין היתר לתבוע בגינה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט - קובע (8.10.15) שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
עופר גרוסקופף.
גרוסקופף עסק בשאלה שטרם נדונה בפסיקה בישראל: מה מותר לחברה אתית לעשות כדי לבלום מתחרים גנריים. השאלה עלתה בעקבות תביעה של חברת אוניפארם נגד החברה הצרפתית סאנופי בנוגע לתרופה "פלוויקס" למניעת התקפי לב ושבץ. סאנופי היא אחת מחברות התרופות האתיות הגדולות בעולם ובשנת 2009 הסתכמו הכנסותיה מ"פלוויקס" ב-8.6 מיליארד דולר.
הפטנט הישראלי שהגן על "פלוויקס" ניתן בפברואר 1998 למשך עשר שנים. בנובמבר 2000 הגישה סאנופי בקשה לרשום בישראל פטנט על גירסה חדשה של "פלוויקס", שהתבססה על דרך ייצור שונה של הרכיב הפעיל בתרופה. ביוני 2010 זנחה סאנופי בקשה זו, אך החברות הגנריות (אוניפארם וטבע) לא החלו בייצור הגירסה הגנרית עם פקיעת הפטנט המקורי, מחשש שייתבעו בידי סאנופי בשל בקשת הפטנט התלויה ועומדת.
אוניפארם טענה, כי בקשתה של סאנופי משנת 2000 הייתה מטעה במתכוון וכללה מידע שהחברה ידעה שאינו נכון, ותבעה פיצוי של 2.6 מיליון שקל על הנזקים שלטענתה נגרמו לה בשל העיכוב בכניסה לשוק כתוצאה מאותו הליך מטעה. גרוסקופף קיבל טענה זו וקבע, כי סאנופי כללה ביודעין בבקשתה מידע מטעה, ובכך הכבידה על החברות הגנריות שביקשו להתנגד לרישום הפטנט. הוא גם מעיר, שהתנהגות זו לא הייתה ייחודית לישראל וסאנופי פעלה בצורה זו במקומות נוספים בעולם.
"יש לייחס חומרה יתרה למקרים בהם בקשת הפטנט כוללת מידע מטעה או אינה מגלה מידע שיש חובה לגלותו", אומר גרוסקופף. "בקשת פטנט היא תמרור אזהרה המוצב לפני מתחרים, והם נדרשים לכלכל את פעולותיהם בשים לב לאמור בו. הצבת תמרור אזהרה מטעה עלולה לפיכך לגרום לתקלה חמורה... מטעמים אלו אין להקל ראש בהפרת החובה למסור מידע נכון ומלא לרשם הפטנטים, וראוי להחמיר עם אותם מבקשי פטנט שאינם מקפידים על שלמות ודיוק המצגים שהם כוללים בבקשת הפטנט. כך כאשר ההטעיה מקורה ברשלנות של מגיש הבקשה, ומקל וחומר, כאשר ההטעיה נעשתה בכוונת מכוון".
לדעת גרוסקופף, גם דיני ההגבלים העסקיים תומכים במסקנה זו: "ניסיון של בעל מונופולין לחזק את אחיזתו בשוק באמצעות הטעיה, בין אם כלפי לקוחות ובין אם כלפי הרשויות, אינו יכול להיחשב 'תחרות לגופו של עניין'. כך במקרה הכללי, וכך בוודאי כשעסקינן במונופול המוקנה מכוח פטנט".
במקרה הספציפי מגיע גרוסקופף למסקנה, כי לאוניפארם יש עילת תביעה נגד סאנופי מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. "הטעיית רשם הפטנטים על-ידי בעל פטנט במטרה להביא להארכה דה-פקטו של תקופת המונופול, היא מעשה פסול לא רק כלפי רשם פטנטים כי אם גם כלפי המתחרים שהתנהלות זו הקשתה על-כניסתם לשוק", הוא אומר. "גם אלמלא היה קיים כלל תחרות בין הצדדים מכוח דיני ההגבלים העסקיים, סבורני שהיה מקום ליצור כלל כזה באמצעות חקיקה שיפוטית".
גרוסקופף מונה מספר שיקולים התומכים במתן רשות תביעה בעילה זו: למנוע מבעל פטנט להפיק רווח באמצעים פסולים, לעודד הגשת תביעות בידי מתחרים שנפגעו מהתנהגות זו, ובמקרה הנוכחי - בשל החשיבות של הורדת מחירי התרופות וחיסכון כספי לחולים ולמדינה.
לפיכך קבע גרוסקופף, כי סאנופי תמסור לאוניפארם פירוט של רווחיה ממכירת "פלוויקס" בישראל בין פקיעת הפטנט (פברואר 2008) לבין זניחת הבקשה לפטנט חדש (נובמבר 2010). סאנופי תקבל פטור ממתן החשבונות אם תודיע עד 1.12.15 שהיא מסכימה לקבלת התביעה במלואה, תוך שהיא זכאית לערער על ההחלטה הנוכחית. את אוניפארם ייצגו עוה"ד
דרור שטרום, עדי לויט
ודבי קאזיס, ואת סאנופי - עוה"ד איתן שאולסקי ותמר דולב-גרין.
