הדרישה לתשלום אגרה בהליכי ערעור ומחיקת הערעור אם האגרה לא שולמה, אינה מהווה פגיעה בזכות החוקתית של הגישה לערכאות - סבור (יום ג', 13.10.15) שופט בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן.
ג'ובראן מסביר כי המערער כבר קיבל את יומו בבית המשפט, והיקפה של זכות הערעור מצומצם מזה של זכות הגישה לערכאות. "את זכות הערעור יש לאזן אל מול שיקולים נוספים, כגון סופיות הדיון, מניעת הליכי סרק בפני בית משפט, ומניעת הטרדתם של המשיבים והבטחת הוצאותיהם.
"איזון זה בין השיקולים הרלוונטיים נערך במסגרת הכללים בדבר תשלום אגרה והפקדת עירבון בערעור בכלל, ובמסגרת הכללים אשר נקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי ובפסיקת בית משפט זה בדבר התנאים להפעלת הסמכות המתירה מחיקת ערעור בגין אי-תשלום אגרה או אי-הפקדת עירבון בפרט", מוסיף ג'ובראן.
עוד אומר ג'ובראן, כי התקנות בנושא האגרות נקבעו לפני שנכנס לתוקפו חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו, ולפיכך הן ממילא מוגנות מפני התערבות לנוכח חוק היסוד - בו ניתנת חסינות לחוקים שקדמו לו.
זו הייתה הסיבה העיקרית שהביאה את ג'ובראן לדחות את ערעורו של "המרכז לאקונומיה בישראל" על החלטת רשם בית המשפט העליון, גלעד לובינסקי, למחוק ערעור שהגיש בנושא הארנונה בו חויב בידי עיריית רחובות, לאחר שלא שילם את האגרה. המרכז טען שמניעת הגשת ערעור בשל אי-תשלום אגרה מהווה פגיעה בזכות יסוד חוקתית, אך כאמור ג'ובראן דחה טענה זו.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
