עו"ד יוסף עיני תבע ללא בסיס מיליוני שקלים מאחייניו, השותפים ברשת קונדיטוריות עיני, וישלם להם הוצאות בסכום חריג של 150,000 שקל. כך קבע (8.10.15) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
שאול שוחט.
יוסף עיני הוא בנו של בנימין עיני, מבעלי הרשת. הוא תבע את אחייניו מנחם עיני, עזרא עיני ועובדיה עיני, בטענה שהבטיחו לו תשלום ניכר תמורת פעילותו בשנים 2008-2001 להצלת הרשת שעמדה בפני קריסה. בעיקר התייחס יוסף למכירת מגרש של החברה בחולון, שהכניסה לה 27 מיליון שקל - 90% מחובה ל
בנק הפועלים ומהלך שמנע מהבנק לפתוח נגד הבעלים בהליכי פשיטת רגל.
תביעתו של יוסף התבססה על שלוש עילות חלופיות. ראשית טען, כי הובטח לו שיקבל 3% מתמורת מכירת המגרש בחולון וכן שלושה דונמים מתוך נכס שהחזיקה הרשת בשכונת דניה בחיפה. שנית טען, כי מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט על אחייניו לשלם לו 3.25 מיליון שקל. שלישית ביקש לפסוק לו שכר ראוי תמורת מאות אלפי שעות העבודה שהשקיע במשך שבע שנים.
שוחט דחה את התביעה על כל ראשיה וטענותיה. הוא קובע, כי לא היה כל הסכם בין יוסף לבין האחיינים, ומוכיח כיצד לאורך השנים התנהגו כל הנוגעים בדבר בצורה המוכיחה שלא היה ביניהם הסכם. יוסף לא תבע תשלום כלשהו לאורך התקופה, לא העלה בצורה כלשהי את קיומו של ההסכם הנטען ואף לא סיפר עליו לאיש.
עוד קובע שוחט, כי יוסף לא הוכיח שפעולותיו הן שהביאו להצלתה של הקבוצה. הוא מזכיר, כי בשנת 2001 היה יוסף צעיר כבן 23, לאחר שירות צבאי, רק בשנת 2005 הוא הוסמך כעורך דין, ולא הוכח שהיו לו ידע וכישורים מיוחדים שאפשרו לו להשיג את ההישגים להם טען.
הקבוצה העסיקה שורה של מומחים בתחומים השונים ושילמה להם מאות אלפי שקלים, מציין שוחט. עוד הוא אומר, כי פעילותו של יוסף נבעה מזיקתו המשפחתית לרשת שאביו היה אחד מבעלי השליטה בה ומי שהיה לו אינטרס ישיר וברור בהצלתה. לבסוף קובע שוחט עובדתית, כי ההישגים עליהם מדבר יוסף לא התרחשו, או שלא היה לו חלק בהם.
בנוגע לשכר הראוי אומר שוחט, כי לא הוכח שהייתה כוונה שיוסף יקבל שכר תמורת פעילותו, והוא חוזר על קביעותיו בנוגע לחלקו בהצלת הקבוצה. מעבר לכך, מוסיף שוחט, לא מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך קביעת שכר ראוי, ויוסף לא הוכיח את שיעורו. את יוסף ייצגו עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, ואת האחיינים - עו"ד שמואל לביא.
