שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איריס לושי-עבודי, מינתה (יום ו', 23.10.15) את עו"ד
ארז חבר למפרק זמני של חברת הקלע שבשליטת
אמיר ברמלי. היא נימקה את החלטה ב"אפלה המוחלטת בה ניצבים בית המשפט, הנושים והמשקיעים" בנוגע למצבה של הקלע, אשר אינה מאפשרת להסתפק בצעד מתון יותר, כגון מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט.
את הבקשה הגיש אורי רוטשטיין, ממחזיקי האג"ח של החברה, בטענה שלא עמדה בתשלומי הריבית לו ולחבריו. רוטשטיין הודיע מאוחר יותר שהגיע להסדר עם הקלע, אך לושי-עבודי החליטה לדון בבקשה לנוכח העובדה שרוטשטיין עצמו טען שהחברה מבצעת העדפת נושים פסולה.
בעקבות הדיון וחקירתו של ברמלי בבית המשפט, הגיעה לושי-עבודי למסקנה שהחברה חדלת פרעון. היא מצביעה על עניינו של רוטשטיין עצמו, שלא קיבל את כספו במועד שנקבע; על התייצבותם של נושים אחרים שהעלו טענות דומות שלא הוכחשו בידי ברמלי; על העובדה שצ'קים של החברה ב-1.2 מיליון שקל חוללו בשל העדר כיסוי; על דבריו של ברמלי לפיהם חשבון הבנק שלה אינו פעיל; ועל הודאתו לפיה החברה הייתה אמורה לשלם בשבוע שעבר 1.5 מיליון שקל למחזיקי האג"ל ושהתחייבויותיה מסתכמות ב-174 מיליון שקל.
במצב זה, אומרת לושי-עבודי, עבר אל החברה הנטל להוכיח שהיא חדלת פרעון - והיא לא עמדה בו אפילו במקצת. ברמלי התייצב לדיון לאחר שפיטר את עורך דינו והופיע לא מיוצג, ללא מסמכים ובלי מנהל הכספים של הקלע. ברמלי לא הציג כל ראיה למצבה הכספי של החברה ולקשרים בינה לבין חברות אחרות מקבוצת רוביקון שבבעלותו, לא הוכיח שרוביקון ערבה לחובותיה של הקלע ונמנע מלהתייחס בתשובותיו לנכסיה.
"הטיעון היחידי בפיו של ברמלי היה האמירה עליה חזר כמעין 'מנטרה' במהלך שני הדיונים בפני, לפיה הוא מוכן להפקיד כספים בקופת בית המשפט", מציינת לושי-עבודי. "אלא שטענה זו נטענה בעלמא ולא גובתה ברשימת משקיעים כלשהי וברשימת התחייבויות החברה התלויות ועומדות, באופן שבו ניתן יהיה לוודא כי כל המשקיעים הזכאים לכך יזכו לקבל את כספם, ובאופן שוויוני. כאמור, הצעה כזו עמדה בפני ברמלי בתום הדיון הראשון בפני, ואם כוונתו בעניין זה הייתה רצינית, היה עליו להשקיע מאמץ בעניין ולהניח בפני בית המשפט, הנושים והמשקיעים הצעה מגובשת ומסודרת".