הממשלה חייבת להחליט, אחרי שנים של המלצות ודיונים, מהו המבנה הראוי של בתי החולים הממשלתיים - באופן אוטונומי או כתאגידים עסקיים. כך אומר (יום ד', 28.10.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא, במסגרת הדוח על הניהול הכספי של 11 המרכזים הרפואיים שבבעלות המדינה.

הביקורת מצאה, כי הגדרת התקן והתפקיד לאיוש משרת מנהל הכספים בבתי החולים הממשלתיים אינן משקפות נאמנה את מורכבות עיסוקו ואת היקף הפעילות הכספית שעליה הוא אמון בפועל. לעיתים מנהלי הכספים אינם שותפים לכל הליכי המו"מ המשפיעים על הפעילות הכספית של בתי החולים.

בחלק מהמרכזים הרפואיים, בעל הסמכות העליונה בכל הנוגע לניהול הכספים של המרכז הרפואי, אינו עובד מדינה והוא אינו כפוף להוראות התקשי"ר והכללים האחרים החלים על עובדי המדינה, אף על-פי שהוא מנהל ואחראי לפעילויות הכספיות השונות המתקיימות במרכז הרפואי ושלהן השפעה מהותית על תקציב המדינה.

מנהלי הכספים שמינתה המדינה מדורגים במתח דרגות נמוך יחסית, בפרט ביחס לחברי הנהלת בית החולים, בהם גם המנהלים האדמיניסטרטיביים. מתח הדרגות הנמוך של מנהלי הכספים משקף למעשה את מעמדם וסמכותם ומקשה עליהם לבצע את תפקידם מול גורמים בבית החולים המדורגים במעמד גבוה מהם. "עצמאותו ואי-תלותו של מנהל הכספים, המשמש מורשה חתימה, מחייבת הגדרה ברורה בכל המרכזים הרפואיים של כפיפותו המקצועית והמינהלית", מדגיש שפירא.

בכל המרכזים הרפואיים הנתונים הכספיים של התאגיד אינם חשופים בזמן אמת למנהל הכספים של בית החולים ולחשבות משרד הבריאות. לכן, אין ביכולתם של גורמים אלו לבחון את תקציבי המרכזים הרפואיים ולפקח עליהם כראוי, ובפרט על תקציבי תאגידי הבריאות הפועלים במקביל לבתי החולים.

על אף הזמן הרב שחלף ושורת ועדות ציבוריות, מקצועיות וממלכתיות שהוקמו בנושא מבנה הבעלות והפיקוח על בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות טרם גיבש עמדה ברורה ומוצקה בדבר המבנה הראוי של המרכזים הרפואיים ואופן הפעילות הרצוי בהם. משרד האוצר ומשרד והבריאות לא התאימו את תקנות תאגידי הבריאות לאילוצים ולצרכים שעימם מתמודדים כיום המרכזים הרפואיים.


להסדיר את הניהול והפיקוח


שפירא קובע: "נוכח הסבסוד ההולך וגדל של בתי החולים על-ידי המדינה, קיימת חשיבות יתרה להסדיר את מערך הפיקוח והבקרה על הניהול הפיננסי של המרכזים הרפואיים, תוך איזון בין הצרכים המקצועיים והתפעוליים המאפיינים את בתי החולים כפי שמתווה הנהלת בית החולים ובין הצורך לעמוד במגבלות התקציב והכללים החלים עליו על-פי חוק.

"מן הראוי למנות לכל מרכז רפואי מנהל כספים אחד שישמור על האינטרסים והנכסים של המדינה ויפעל מתוך ראייה כוללת ותכלול של האורגנים הפועלים במרכז הרפואי - בית החולים והתאגיד. יש להקנות למנהל הכספים שימונה את הסמכות והאחריות הנוגעות לניהול המערך הכספי האחוד של המרכז הרפואי כולו".

לדברי שפירא, "יש לבחון את מערך הכספים במרכזים הרפואיים, להגדיר את הצרכים ועל פיהם גם את המעמד והסמכויות לניהולו. שימת לב יתרה תינתן לבחירתו של בעל הידע והניסיון המתאימים לניהול כספי של יחידה החולשת על כספים בהיקפים גדולים. יש להעמיד לרשות מנהל הכספים את מירב הכלים על-מנת שיעמוד במשימתו, תוך התחשבות בצורכי הנהלת בית החולים שעימה הוא פועל בצורה הדוקה.

"על הממשלה להחליט אחת ולתמיד האם בתי החולים צריכים להתנהל באופן אוטונומי כתאגידים נפרדים ואז לשנות את צורת ההתאגדות שלהם, או כמפעלים עסקיים על כל המשתמע ממצב זה בכל הנוגע לסדרי הניהול והפיקוח הכספי עליהם.

"אם המדינה תרצה לתת יותר עצמאות וגמישות ניהולית לבתי החולים, עליה לשנות את צורת ההתאגדות שלהם ולשנות בהתאם לזאת את ההוראות החלות עליהם; ואם המדינה מעוניינת לנהל פיקוח ובקרה צמודים על מערכי הכספים של המרכזים הרפואיים, עליה להבהיר זאת חד-משמעית ולאכוף את סמכויותיה, תוך מינוי של מנהל כספים אחד בכל מרכז רפואי, שישמור על האינטרסים והנכסים של המדינה בראייה כוללת".