מבקר המדינה,
יוסף שפירא, מצביע (יום ד', 28.10.15) על כשלים ה"עלולים לפגוע באיכות חייהם של האנשים העיוורים ולהגביל את יכולתם להשתלב בחברה".
בשנת 2014 מנתה אוכלוסיית העיוורים בישראל כ-23,500 נפש. הגוף הממשלתי המרכזי המטפל בהם הוא השירות לעיוור באגף השיקום של משרד הרווחה. את מרבית השירותים הוא מספק באמצעות גופים חיצוניים ובמימון משותף של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. בשנת 2014 הסתכם תקציבו ב-136 מיליון שקל.
הביקורת מצאה, כי הפיקוח שמפעיל משרד הרווחה על השירותים שבאחריותו אינו מספק - המשרד לא קבע תקן לתדירות ביקורי הפיקוח במוסדות המפעילים את השירותים, לא היו לו תוכניות עבודה לשנים 2013-2012 לביקורים אלו, ותדירות ביקורי הפיקוח הייתה נמוכה. כמו-כן, נמצא שהמפקחים לא התייחסו בדוחות ביקורי הפיקוח לדוחות קודמים, לא קבעו פרקי זמן לתיקון הליקויים ולא וידאו שאלה יתוקנו.
כך למשל, בשנים 2013-2012 לא נערכו כלל ביקורי פיקוח במפעלים המוגנים באשדוד, בנתניה, בחולון ובבת ים, שבהם משוקמים כ-170 עיוורים, וכן במועדון חברתי לעיוורים בירושלים. במפעלים המוגנים בנתניה ובחולון לא נערכו ביקורי פיקוח גם בשנים 2011-2010.
סקר הצרכים האחרון שיזם משרד הרווחה בנוגע לאוכלוסיית העיוורים נערך בשנת 1996. כמו-כן, אין מיפוי של מצב התעסוקה של העיוורים. בכך נפגעה יכולתם של גורמים אלה לאתר את קבוצת האנשים העיוורים בעלי פוטנציאל התעסוקה, שראוי להתמקד בשיקומם.
בשנת 2005 נקבע בחוק, כי על משרד החינוך לקבוע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לתלמידים עם מוגבלות נגישות סבירה למוסדות חינוך. אף שחלפו עשר שנים, טרם קבע שר החינוך תקנות בעניין זה, ובכללן הוראות לעניין הנגישות לתלמידים עיוורים ולקויי ראייה.
אחד השירותים החשובים לאנשים עיוורים הוא הדרכה שיקומית, שכן זו כוללת הקניית טכניקות שיאפשרו להם עצמאות מרבית בתחומי חייהם השונים, כגון התמצאות וניידות. אנשים עיוורים זכאים לקבל שירות זה לאורך חייהם, כל אימת שעולה הצורך בכך. אולם עד סוף 2014 היה שיעור מקבלי ההדרכה השיקומית 16% בלבד ממחזיקי תעודת העיוור. באשקלון קיבלו אותו רק שניים מבין 89 מחזיקי תעודת העיוור.
לדברי שפירא, "ראוי שהשירות לעיוור ינקוט גישה יוזמת (פרו-אקטיבית) ויגבש תוכנית שיטתית להגברת המודעות לשירות. כחלק מתוכנית זו ראוי שהשירות לעיוור ישקול לפנות לבעלי תעודת עיוור שטרם ניצלו את ההדרכה השיקומית לשם עדכונם בדבר זכאותם לשירות זה, וכן שהוא יעקוב אחר פרקי הזמן שחלפו מאז קיבל האדם העיוור את השירות בעבר, כדי להזמינו מדי פעם בפעם להדרכות נוספות".
שפירא ממליץ: "על משרד הרווחה ליזום ביצוע בדיקה, אשר תבחן עד כמה השירותים שנותנים הגופים הממשלתיים לאנשים עיוורים אכן תואמים את צורכיהם. על משרד הרווחה לגבש תוכנית שיטתית להגדלת שיעור מיצוי הזכות להדרכה שיקומית בקרב קהל היעד.
"על השירות לעיוור, הביטוח הלאומי והמטה לשילוב במשרד הכלכלה לשתף פעולה במיפוי מצב התעסוקה של אנשים עיוורים, כדי שיוכלו להקצות באופן יעיל ואפקטיבי יותר את המשאבים שהם מפנים לשיפור מצב התעסוקה של האנשים העיוורים. כמו-כן, על השירות לעיוור לבחון את האפקטיביות של תוכניות השיקום שהוא מממן ובהתאם לקבוע אם יש צורך בשינוי התוכניות".
