ההימנעות מיישום הרפורמה בענף החשמל עלתה למדינה 12.4-9.1 מיליארד שקל בשנים 2013-2008 - מעריך (יום ד', 28.10.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא. בדוח השנתי של שפירא נכללת חוות שהכין בנושא הרפורמה התקועה, לבקשת ועדת הכנסת לביקורת המדינה, ונקבע בה ששורה ארוכה של גורמים אשמים בכך שהיא אינה יוצאת לפועל.
מאז חקיקת חוק משק החשמל ב-1996, לא ביצעו משרד התשתיות ומשרד האוצר את השינויים המבניים במשק החשמל כנדרש בחוק ואף לא מימשו את המתווים שהם גיבשו בשנים 2013-2010 לשינוי כזה. המתווים הלכו והתרחקו מיישום עקרון התחרות במשק החשמל, אשר עמד בבסיס החוק.
מרבית החברים שמינו שרי האוצר והאנרגיה (
יובל שטייניץ ו
סילבן שלום) לצוות ההיגוי האחרון ליישום החוק, שהוקם ב-2013 בראשותו של
אורי יוגב (למעט נציג ציבור אחד), הם עובדים בכירים במשרדי האוצר והאנרגיה. השרים לא מינו לצוות גורמים מאזנים בלתי-תלויים המייצגים אינטרסים שונים מאלה של משרדיהם ושל חברת החשמל, כמו רשות החשמל.
טיוטת ההמלצות שהכין צוות ההיגוי במרס 2014 הותירה את מרבית פעילויות משק החשמל בידי חברת החשמל (דהיינו: שימור מעמדה המונופוליסטי), בלי שנבחנו במסגרתה הסדר הנכסים של חברת החשמל והתחייבויות, שיפור איתנותה הכספית, וכן התועלת הצפויה ממנה בהשוואה לעלויותיה הצפויות.
הוצאות השכר עלו ב-13%
הנהלת חברת החשמל והדירקטוריון היו מודעים עוד לפני 2008 לקיומם של 2,500-1,700 עובדים עודפים, ובמאי 2008 העריכו את עלות המשך העסקתם בסכום שבין 700 מיליון שקל למיליארד שקל בשנה. בין דצמבר 2007 לדצמבר 2012 אישר דירקטוריון חברת החשמל שלוש תוכניות התייעלות, אך הן לא מומשו, לדברי חברת החשמל, משום שהיא לא קיבלה את אישור רשות החברות והממונה על השכר, ומשום שלא הגיעה להסכמות עם ארגון העובדים בעניין תנאי הפרישה במסגרתן.
הנהלת חברת החשמל והדירקטוריון יישמו בשנים 2009-2002 תוכניות פרישה שונות, שהצליחו להפחית במעט את מצבת העובדים הקבועים, אולם לא הביאו לצמצום כל עלויות העבודה העודפות בחברה. ההערכות הן שעלויות העבודה בחברת החשמל גבוהות ב-40%-25% מן המקובל בעולם. זאת ועוד: מספר העובדים הבכירים בחברה גדל ב-2% בשנים 2014-2007.
בניגוד לתוכניות ההתייעלות שאישר הדירקטוריון, בשנים 2012-2008 גדלו התקן ומצבת העובדים, ובכלל זה אלה של העובדים הקבועים. בין ינואר 2011 לדצמבר 2012 קיבלו 347 עובדים ארעיים מעמד קבוע, ואילו רק 231 עובדים קבועים פרשו בתקופת הזמן הזאת. בשנים 2013-2010 חל גידול ריאלי של 13.3% בהוצאות השכר, לרבות הוצאות נלוות.
משרד האוצר לא אישר את תוכניות ההתייעלות בשל עלותן הגבוהה, ומאידך גם לא סייעה לחברת החשמל במציאת פתרונות חלופיים לחוסר התייעלותה. להערכת חברת החשמל, העלות העודפת בגין העסקת העובדים העודפים (ללא ניכוי תשלומי הפרישה לעובדים) הסתכמה בשנים 2013-2008 ב-6-4 מיליארד שקל.
לפעול בנחישות ובנחרצות
שפירא אומר לסיכום: "סבבי המו"מ בין הגורמים הממשלתיים ובין חברת החשמל וארגון עובדיה נקלעו למבוי סתום, והצדדים לא הצליחו עד כה להגיע להסכמות שיאפשרו לבצע שינוי מבני ותוכנית התייעלות בחברת החשמל. הקיפאון שנוצר בקידום הרפורמות במשק החשמל, וכן העיכוב בעידכון תעריפים ואי-יישום תוכניות התייעלות, פוגעים קשות במשק החשמל, בצרכני החשמל ובמצבה הכספי של חברת החשמל.
"...הגיעה העת, לאחר 18 שנים ויותר, שהממשלה תפעל בנחישות ובנחרצות לייעול משק החשמל: עליה לפעול בהתאם למטרות ולעקרונות של חוק משק החשמל כדי ליצור תנאי תחרות ולשמור על האינטרסים של הצרכנים, תוך הבטחת האיתנות הפיננסית והיציבות העסקית של חברת החשמל. על הגורמים הממשלתיים לפעול בשיתוף פעולה ובגיבוי הממשלה, על-מנת לאפשר את מימושה של תוכנית התייעלות מקיפה בחברת החשמל, ולקבוע דרכי מעקב ופיקוח על מימושה, כדי להבטיח את השגת יעדיה.
"המשך המצב הקיים מהווה סיכון הן לשרידות החברה והן למשק, וככל שיתמשך, הסיכון והעלות למדינה ילכו ויגדלו. על הממשלה להנחות את שר האנרגיה ושר האוצר להציג לה חלופות להפעלת משק החשמל, על השפעותיהן על משק המדינה ועל צרכני החשמל ואת השינויים המתחייבים במשק, בהתחשב בעלויות ובתועלות שלהם ובסיכונים הכרוכים בהם, ועל הממשלה להכריע בדבר החלופה המיטבית למשק המדינה.
"לאחר הכרעת הממשלה, על השרים הנוגעים בדבר לקבוע באמצעות משרדיהם אבני דרך לקידום הכרעתה, לרבות בחינת הצורך בייזום שינויי חקיקה שיאפשרו את הגשמת יעדי הממשלה ומטרותיה ובקרת השגתם; מצד אחד יש לשפר את שיתוף הפעולה בין כל המאסדרים, ומצד שני יש לנהוג זהירות מוגברת ולשמור על עצמאות רשות החשמל כגורם שקובע באופן בלתי תלוי את תעריפי החשמל; נוכח ניגוד העניינים המובנה בין משרדי האנרגיה והאוצר כבעלים ואחראים על האיתנות של חברת החשמל לבין הצורך לשמור על האינטרסים של הצרכנים".
