בית המשפט העליון דחה (יום ג', 10.11.15) את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של
יואב גלנט לתפקיד שר הבינוי, למרות פרשת הבנייה הבלתי-חוקית בביתו במושב עמיקם.
השופט
חנן מלצר אומר כי התערבות בית המשפט בשיקול דעתו של ראש ה
ממשלה בבואו למנות שרים וסגני שרים, היא מצומצמת במיוחד. ברור לכל שגלנט עומד בתנאים שנקבעו בחוק למינויו לשר, שכן כלל לא הוגש כתב אישום נגדו בפרשה, והחלטתו של
בנימין נתניהו למנותו לשר אינה מצדיקה התערבות שיפוטית במתחם שיקול הדעת הנתון לו.
"אין בכך כדי לומר שלנוכח התנהלותו של ח"כ גלנט ב'פרשת הקרקעות', ייתכן שמוטב היה שראש הממשלה וכן ח"כ גלנט היו מוצאים שיבוץ אחר של שרוּת לכישוריו של ח"כ גלנט, ואולם עילה משפטית להתערבות - לא קמה כאן", אומר מלצר. הוא גם מונה שורה ארוכה של נסיבות מקלות העומדות לזכותו של המינוי: תיקון רוב הפגמים, הזמן הרב יחסית שעבר מאז התרחשה הפרשה, המינוי אושר בידי הכנסת והעברת סמכויותיו של גלנט בנוגע לרשות מקרקעי ישראל לשר האוצר,
משה כחלון.
מלצר מוסיף, כי קיימים עוד שני שיקולים המחזקים את המסקנה אליה הגיע. האחד: גלנט הביע חרטה על מעשיו והכיר בכך שנפלו בהם פגמים. שנית, מעשיו כבר הובילו לביטול מינויו לרמטכ"ל, ולכן "אין זה ראוי כי אותם אירועים מן העבר ימשיכו 'לרדוף' את גלנט עד כלות ויחסמו שוב את אפשרותו להשתלב בתפקידים אליהם הוא נושא את עיניו". שלישית, הרבב שדבק בו בפרשת הקרקעות אינו מבטל את מעלותיו והישגיו בעשרות שנות שירותו לטובת המדינה.
עוד דחה בג"ץ את בקשת התנועה להורות ל
מבקר המדינה להשלים את ביקורתו בפרשת הקרקעות. מלצר אומר, כי זכותו של המבקר לקבוע את סדרי העדיפויות וחלוקת המשאבים של משרדו, ותמצית דעתו כבר באה לידי ביטוי בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ואף פורסמה.
הנשיאה
מרים נאור והשופט
ניל הנדל הסכימו עם מלצר. את התנועה ייצגו עוה"ד צרויה מידד-לוזון ויעל קריב טייטלבאום, את המדינה ייצגה עו"ד דנה בריסקמן, את הליכוד ייצג עו"ד אבי הלוי, את הכנסת ייצג עו"ד גור בליי, ואת גלנט - עוה"ד דורי קלגסבלד וגל לויטה.