שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה סובל, עיכב ללא הצדקה מתן
פסק דין בערעור שנדון לפניו. כך קובע (2.11.15) נציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר ריבלין. סובל היה חבר בהרכב במשפט אולמרט וכיום הוא דן בתיק
רונאל פישר.
חננאל דיין ערער על דחיית תביעת לשון הרע שהגיש נגד
ידיעות אחרונות ו
יאיר לפיד, בעקבות מאמרו של האחרון לאחר שדיין סירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דאז,
דן חלוץ. היה זה בטכס חיילים מצטיינים ביום העצמאות תשס"ו בבית הנשיא, ודיין מחה בכך על ההינתקות מגוש-קטיף, בו התגוררו סבו וסבתו.
הדיון בערעור התקיים באוקטובר 2009, ובספטמבר 2013 הגיש דיין תלונה ראשונה לריבלין על העיכוב במתן פסק הדין. סובל השיב, כי הוא ממתין לפסק דינו של בית המשפט העליון בדיון הנוסף בעניין
אילנה דיין וסרן ר'. ריבלין קבע אז, כי הוא מבין את רצונו של סובל להבטיח משפט צדק, אך אין לאלץ את הצדדים להמתין זמן לא-קצוב לפסק דין.
פסק הדין בעניין אילנה דיין ניתן בספטמבר 2014, ובאוגוסט 2015 שב דיין והתלונן שפסק הדין בעניינו לא ניתן. סובל השיב, כי אפשר לצדדים להשלים את טיעוניהם בנוגע להשלכות פסק הדין בעליון, וכי בשל תקלה במערכת "נט המשפט" לא הופיע התיק במשימותיו. סובל העיר, כי דיין מצידו לא הגיש בקשה למתן פסק דין, אשר יכולה הייתה להסב את תשומת ליבו לעיכוב.
"אינני רואה עין בעין עם כבוד השופט", כותב ריבלין בהחלטתו. גם אם לפסק הדין בנושא אילנה דיין יש רלוונטיות לתיק הנדון (וריבלין אינו מחווה דעה בנוגע לכך), "אין הדבר צריך להיעשות על גבם של בעלי הדין ולאלצם להמתין לפסק דין בעניינם למעלה משש (!) שנים לאחר הדיון האחרון. חייב שיהיה יחס סביר בין התועלת בהמתנה להחלטה עקרונית שתינתן, אם בכלל, בבית המשפט העליון בנושא דומה, לבין הנזק שבגרימת המתנה ממושכת, כמעט עד אין קץ, של הצדדים לפסק הדין בעניינם הפרטי".
בשולי ההחלטה מעיר ריבלין: "אין זה מתפקידו של המתלונן להתריע בפני בית המשפט על אי-מתן פסק דין". ריבלין מציין, שסובל נתן את פסק הדין רק לאחר שהתבקש להגיב לתלונתו השנייה של דיין, אותה מצא ריבלין כמוצדקת.
