בית המשפט העליון מותח (יום ג', 10.11.15) ביקורת יוצאת דופן בחריפותה על עוה"ד אביבה רפ ורפאל מכתבי, בקובעו שהם נהגו בחוסר תום לב בהליך משמעתי בלשכה בו מייצג מכתבי את רפ.
רפ הורשעה במספר עבירות משמעתיות, שבמרכן עריכת הסכם פיקטיבי בין בני זוג גרושים וסיוע להם להערים על נושיהם בתיק הוצאה לפועל. היא נדונה בבית הדין המשמעתי במחוז ירושלים לשנתיים השעיה וערעורה לבית הדין הארצי נדחה. בהסכמת הצדדים קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי ההרשעה תעמוד בעינה ובית הדין המשמעתי ידון שוב בעונשה, שכן מכתבי היה חולה בעת הטיעונים לעונש. במסגרת הסכמה זו התחייב מכתבי בשם רפ שלא לבקש את פסילת ההרכב, כך שאותם דיינים יוכלו לשוב ולגזור את עונשה.
למרות זאת, ביקשו רפ ומכתבי לפסול את ההרכב. בית הדין דחה את הבקשה וכינה אותה "התחכמות". לאור זאת הם ביקשו לדחות עד 6.10.1015 את מתן גזר הדין, שכן בכוונתם לערער לבית המשפט העליון. בית הדין נענה לבקשה לפנים משורת הדין, אך ב-21.10.15 התברר שערעור כזה כלל לא הוגש. הדיינים אמרו, כי מדובר היה בבקשת סרק וכי הם רואים בחומרה את מעשיו של מכתבי, שחרגו הרבה מעבר לתחום הראוי לפרקליט.
רפ לא ויתרה וביקשה מבית הדין שוב לפסול את עצמו, בנימוק שגזר דינה המקורי התפרסם בבטאון הלשכה מבלי לציין שהוא בוטל בידי המחוזי. לאחר שגם בקשה זו נדחתה, עתרה רפ לבג"ץ באמצעות מכתבי. השופט
אורי שהם דחה את העתירה, הן משום שבג"ץ אינו נזקק לעתירות כאלו והן משום שבמקרה הספציפי אין כל עילה להתערבותו. עוד ציין שהם, כי שמה של רפ לא נזכר בפרסום בבטאון הלשכה, ולכן אין כל ממש בטענותיה בנושא זה והיה ראוי שלא להעלותן כלל.
שהם ממשיך: "לא ניתן להתעלם אף מחוסר נקיון כפיה של העותרת בהגשת עתירה זו. ראשית, העותרת נמנעה מלפרוש בפני בית המשפט את מלוא העובדות הרלוונטיות להכרעה בעתירתה, ודי בכך כדי להביא לדחיית העתירה. מעיון בנספחי העתירה, עולה כי העותרת לא צירפה לכתב העתירה את כתב הקובלנה שהוגש נגדה, את הכרעת הדין בעניינה, ואת פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
"מתגובת המשיבים מסתבר, כי העותרת העלימה במסגרת עתירתה,
אף את מכתבו של עורך מדור פסקי הדין המשמעתיים בבטאון, מיום 19.10.2015, בו הבהיר העורך כי לא ידע דבר על ביטול גזר דינה של העותרת בבית המשפט המחוזי, והבטיח לפרסם בבטאונו את גזר הדין העתידי בעניינה. העורך הוסיף עוד, כי הדבר ייעשה, בעילום שם, כפי שפורסם גזר דינה הקודם באותו בטאון. שנית, וזה העיקר, יש יותר מחשש כי התנהלותה של העותרת במהלכו של ההליך המשפטי, באמצעות בא-כוחה, הינה חסרת תום לב.
"כאמור, בא-כוח העותרת, המייצגה גם בעתירה שלפנינו, הצהיר בפני בית המשפט המחוזי כי לא יבקש לפסול את הרכב בית הדין אליו הושב התיק, ביודעו כי רק בתנאי זה יסכים בא-כוח הקובלת להצעת בית המשפט המחוזי לבטל את גזר דינה של
מרשתו. בהמשך, ולמרות אותה הצהרה, ביקש בא-כוח העותרת מבית הדין לפסול את עצמו, בטענה כי ההסכמה הדיונית לה היה שותף, ואשר קיבלה את אישורו של בית המשפט המחוזי, הייתה בלתי חוקית או מנוגדת להלכה המשפטית.
"משבקשה זו נדחתה, ביקש עו"ד מכתבי לדחות את השמעת הטיעונים לעונש בעניינה של מרשתו, בדרך של הגשת 'בקשת סרק', כדברי בית הדין. משזה לא הועיל, ביקש בא-כוח העותרת מבית הדין לעיין מחדש בהחלטתו שלא לפסול את עצמו מלגזור את דינה של העותרת, בקשה שנדחתה כדין. הגשת העתירה דנן, להורות על פסילת מותב בית הדין והחלטותיו, סותרת הסכמה קודמת של העותרת בפני ערכאה שיפוטית, והתנהלות זו עולה לכדי
חוסר תום לב, דבר המצדיק את דחיית העתירה על הסף".
רפ חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין והשופט
צבי זילברטל הסכימו עם שהם. את ועד מחוז ירושלים ייצג עו"ד חנן רובינשטיין.