שולה זקן בגדה בראש הממשלה לשעבר,
אהוד אולמרט, ושיתפה פעולה עם הפרקליטות במטרה להקל בעונשה - בתמורה להפללת אולמרט, לאחר שאולמרט סירב להיכנע לסחיטה: מתן התחייבות וערבות קשיחה לתשלום מצרפי של מיליוני דולרים במשך חמש שנים, תמורת שתיקתה והליכתה לכלא לתקופה ארוכה. כך נודע ל-News1.
המדובר, ככל הידוע, בדרישות כספיות בסדר גודל של 4-3 מיליון דולר, לתקופה של חמש שנים, בתמורה לכך שזקן תמשיך לסייע בשיבוש הליכי חקירה ומשפט ותרחיק מאולמרט ראיות מפלילות. אולמרט דחה בתוקף דרישה סחטנית זו.
מידע שהובא ל-News1 מעלה, כי בניגוד לדבריה - הן בראיונות והן בהרצאות - החלטתה של זקן לשבור שתיקה ולהסגיר את אולמרט לא נבעה מחמת זלזול מצדו של אולמרט, או כתגובה ליחס מעליב כלפיה וכלפי בני משפחתה, ולא נוכח רצונה "להתנקות" ו"להיטהר", כפי שהוצג הדבר בראיון טלוויזיוני, אלא נבעה בעיקרה מתאוות בצע שלא ידעה שובע: כסף, כסף, ועוד כסף. זקן ובאי-כוחה העריכו כי היא תישלח לכלא לכחמש שנים בגין חלקה בפרשת
הולילנד. דרישתה הייתה לקבל התחייבויות כספיות לתקופה זו וסכומי כסף משמעותיים "על החשבון".
שולה זקן, שביצעה עבירות פליליות רבות עם אולמרט במשך השנים בשורה של פרשות (טלנסקי, ראשונטורס, החשבוניות הפיקטיביות וכו'), וכן בפרשת הולילנד שנחשפה ב-News1, לא הסתפקה בהבטחות של אולמרט לדאוג לה ולבני משפחתה לתזרים חודשי שוטף בסך 10,000 דולר לחודש, ולסכומי כסף נוספים, מזמן לזמן. סכומי כסף בסדר-גודל זה הוזרמו אליה במשך כשלוש שנים מצד חבריו של אולמרט, ובראשם: איש העסקים
אלפרד אקירוב, איל ההון דניאל אברמס ואחרים, אך גם מקורות אלה נסתתמו. אולמרט התקשה להסדיר הזרמת כספים ממקורות גלויים, עקב החשדות, כפי שנחשפו והועלו ב-News1, כי מדובר למעשה בשיבוש הליכי חקירה ומשפט. עצירת הזרמת הכספים הגלויים גרמה לעצבנות רבה מצד זקן, שחששה מכך שאולמרט לא יעמוד בהבטחותיו.
נודע, כי זקן דרשה סכומי כסף גדולים מאוד בתמורה לישיבתה בכלא. היא העריכה כי בגין פרשת הולילנד לבדה היא עתידה להישלח לחמש שנות מאסר. בשיחות שהתקיימו היא טענה, כי היא אינה מסכימה ללכת לכלא "במקום אהוד" בלא סכומי כסף משמעותיים וערבויות מתאימות שהכסף אכן יועבר למימון מלא של בני משפחתה.
נודע, כי זקן דרשה לעגן התחייבויות וגם ערבויות עליהן יחתמו גורמים אליהם קשור אולמרט מהארץ או מחו"ל. סכומי הכסף שאותם דרשה למשך תקופת המאסר נאמדים בכ-4-3 מיליון דולר. אולמרט דחה את דרישותיה וסירב להיסחט.
בשיחות שהתקיימו באמצעות אנשי קשר הביע אולמרט את דאגתו מפני מהלכיה של זקן, אך עמד בתוקף על סירובו להיסחט גם במחיר של סיכונים אישיים להליכה לכלא. אולמרט הדגיש כי הוא מוכן לדאוג לסכומי כסף סבירים (כ-10,000 דולר לחודש), אך בשום אופן לא למיליונים. משלב זה, ומשלבו האחרון של משפט הולילנד, פעלה זקן להציל את עצמה מתקופת מאסר ארוכה.
ואכן, בעקבות הסדר טיעון שערכה זקן עם הפרקליטות - הסדר שאושר על-ידי השופט דוד רוזן - היא נשלחה ל-11 חודשי מאסר. זקן מסרה במשטרה ובבית המשפט עדויות מפורטות נגד אולמרט (לגישת באי-כוחו של אולמרט: מדובר בעדויות כוזבות). אולם העובדה שניסתה לסחוט את אולמרט קודם להחלטתה להעיד נגדו - דבר שהיה עלול להעמיד באור אחר את גרסתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (בפרשת הולילנד), בבית המשפט המחוזי בירושלים (בפרשת טלנסקי) - לא הובאה בפני בית המשפט ובפני הפרקליטות, וגם לא בפני בית המשפט העליון, האמור ליתן פסקי דין בשני ערעורים שהגיש אולמרט.