משככי הכאבים - מה הם עושים לנו לגוף?

נוגדי דלקת שאינם סטרואידים מכונים בעגה הציבורית 'משככי כאבים'. אלו תרופות הפועלות להעלאת סף הרגישות לכאב ובכך לשיכוך כאב, מבלי לפגוע בתחושת המגע. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים מסייעות גם בהפחתת דלקות, הורדת חום וטיפול במצבים כרוניים או חריפים המלווים מחלות ודלקות.

התרופה השכיחה בקטגוריה היא כמובן נורופן שהיא הגרסה המסחרית (תרופת המקור) של איבופרופן ונמכרת ברוב העולם ללא צורך במרשם רופא.

קבוצת התרופות נוגדי הדלקות יכולות לסייע למרבית האוכלוסייה, אך יש מצבים שבהם תרופות מסוג זה אינן מומלצות, לכן חשוב מאוד להסתכל בעלון לצרכן המצורף לאריזה.

מנגנון הפעולה של התרופות

היכרות עם מנגנון הפעולה של התרופות יכול לסייע למי שרוצה להפיק מהן מקסימום תועלת. כאב הראש התעוקתי נובע מלחץ של הפעילות היומית על שרירי הפנים, הצוואר והכתפיים. לחץ זה מוביל לכיווץ השריר ויצירת אזורי מגע כואבים. כיווץ זה מוביל ליצירת דלקת ולהפרשת פרוסטגלנדינים שגורמים להשריית תחושת הכאב במערכת העצבים המרכזית. איבופרופן המצוי בנורופן ובדומיו, פועל לשיכוך כאב הראש התעוקתי על-ידי עבודה ספציפית על מקור הכאב, כלומר הפחתת רמת הפרוסטגלנדינים משרי הכאב גם באזור השרירים וגם במערכת העצבים המרכזית.

חשוב להדגיש, שלא כל תחושת כאב באזור הראש או הסינוסים מעידה על TTH - כאב ראש תעוקתי. כמובן שמומלץ להישאר עם אצבע על הדופק ולהיות עירניים לתסמינים קיצוניים, אך באותה מידה רצוי גם לשמור על פרופורציות. הגוף מגיב למחלות ודלקות בדרכים שונות וברוב המקרים הכאב הוא סימפטום לתהליך ריפוי.

שנית, לא כל תרופה הנמכרת בבתי המרקחת, מומלצת על-ידי אנשי המקצוע ועומדת בהנחיות הרפואיות של הטיפול הנאות. על-פי ההנחיות הרפואיות של הרופאים באירופה ובארה"ב, תרופת הבחירה הראשונה בטיפול בכאב ראש תעוקתי היא נורופן (תרופת המקור) ודומיו מסוג איבורופן, בגלל יעילות ובטיחות גבוה יחסית ולהימנע מהרפתקאות מיותרות.

התרופות במשפחת נוגדי הדלקת הלא סטרואידאליים (NSAIDS) פועלות כמעכבות (הפיכות) לא ספציפיות של אנזים המזרז ייצור של פרוסטגלנדינים. הורדת רמת הפרוסטגלנדינים באזור הדלקת ובמערכת העצבים המרכזית, מובילה לשיכוך יעיל בעוצמת הכאב.

איבופרופן פותח על-ידי חברת בוטס כנורופן (כיום ברקיט בנקיזר) ונרשם לראשונה כבר בשנת 1969 על-ידי רשת בתי מרקחת ותרופות ללא מרשם בריטית, אך האנזים COX-2 התגלה רק בשנת 1991. חסימת האנזים היא זו שמייצרת בנטילת התרופה את האפקט הרצוי. יתרה על כך, גילוי האנזים האיץ תהליכי מחקר ופיתוח של רוב התרופות שמשמשות לשיכוך כאבים.

שימוש ניסיוני והדור הבא של נוגדי דלקות

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, ניתנות לצורך הקלה בתסמינים של שורה ארוכה של מצבים. הן משמשות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית וניוונית, מחלות מפרקים דלקתיות, התקפי גאוט, כאבי מחזור, מיגרנות, חום ועוד.

במקביל, הן משולבות באופן ניסיוני בלבד בטיפולים חדשניים שעדיין לא הוכחו דיים לטיפול בתת-לחץ דם אורתוסטטי ולהפחתת הסיכון לפרקינסון.

תוכן זה הינו בגדר המלצה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית. בכל מקרה של בעיה רפואית, יש לפנות לרופא המטפל ולפעול לפי הנחיותיו.