ארנון מוזס, השולט כיום בקבוצת
ידיעות אחרונות הן כיושב-ראש והן כעורך-אחראי, מנהל מו"מ לרכישת מניות קבוצת
אליעזר פישמן בידיעות אחרונות. כך נודע ל-News1. המו"מ מתנהל בחשאיות רבה, בין היתר בידיעת בכירי
בנק הפועלים, שכן מניותיו של פישמן, שנקלע לקשיים, משועבדות לבנק כנגד הלוואות שניתנו.
קבוצת ידיעות אחרונות הייתה ועודה אחת מקבוצות התקשורת הגדולות והחזקות בישראל. היא כוללת את אתר החדשות ynet, דפוס אלעד, ושבועון לאשה. בידי הקבוצה זכויות וחלקים מכלי תקשורת נוספים, ובהם אתרי אינטרנט: ככר השבת, ו-ONE.
ל-News1 נודע, כי ארנון מוזס מתקשה לממן עסקה זו לבדו, עקב ההפסדים שספג נוכח ירידת ערך מניות ידיעות אחרונות (חלק ניכר מהן רכש במחירים ששיקפו לקבוצה שווי של 800-750 מיליון דולר), ועקב הפסדים במסחר במטבעות. אי-לכך, הוא מנהל מו"מ לפחות עם גורם אחד, כדי שבשלב השני ירכוש ממנו ויחזיק בכשליש ממניות ידיעות אחרונות.
המו"מ מתקיים מזה כמה שבועות, בעקבות הקשיים הכספיים והסיכונים אליהם פישמן נקלע. פישמן מחזיק בכשליש ממניות קבוצת ידיעות אחרונות (יחד עם עזבונו של חיים בר-און), שאותן רכש בעבר לפי שווי חברה בסך 800-750 מיליון דולר. עתה הוא נאלץ, בלחצו של בנק הפועלים, להציען למכירה במחיר המשקף שווי חברה של כ-250-200 מיליון דולר בלבד.
פישמן נקלע לקשיים, בין היתר, עקב ההתעמרות בו מצד ארנון מוזס. מוזס בלם במשך שנים חלוקת דיבידנדים וסיכל תוכניות לגיוס הון ולהנפקת מניות ידיעות אחרונות בבורסה. בנוסף הוא עמד בדרכו של פישמן, כשזה ביקש למכור את המניות לידי גורם חיצוני. אם לא די בכך - מוזס מנע מפישמן דריסת רגל בעניינים מערכתיים. בנסיבות שנוצרו - התקשה פישמן לעמוד בפירעון ההלוואות לבנק הפועלים, שניטלו בזמנו לרכישת המניות מבני משפחתו של ארנון מוזס, ובראשם:
זאב מוזס, תמי מוזס, מימי מוזס ו
עודד מוזס.
מוזס התעמר גם באחותו, ג'ודי
שלום-ניר-מוזס, המחזיקה בכ-8% ממניות הקבוצה. ארנון מנע המשך העסקתה בשכר בידיעות אחרונות, ובלם במשך שנים חלוקת דיבידנדים בסכומים משמעותיים. פניותיה וטענותיה לעושק מיעוט, ששוגרו גם באמצעות עו"ד
זאב שרף, נדחו בזו אחר זו.
גם בנק דיסקונט ניזוק, במשך השנים, ממתן אשראים לרכישת מניות של ידיעות אחרונות וממגבלות שיצר ארנון מוזס. הלוואות בסדר גודל מצרפי של כ-15-10 מיליון דולר ניתנו לפני כעשר שנים ל
דב יודקובסקי, לרכישת מניות שהוצעו לו במסגרת 'זכות סירוב ראשונה' שעמדה לבעלי המניות. עם מותו של יודקובסקי, ונוכח ירידת ערך המניות, נמנעו יורשיו מהזרמת כספים לתשלומי הריבית ולפירעון ההלוואות. התוצאה: חובות העיזבון לבנק דיסקונט לבדו נאמדים בכ-15 מיליון דולר. למרות זאת, הנהלת בנק דיסקונט נמנעת מלפעול, נוכח שיקולים זרים, וכן היא מתקשה לפעול נוכח המצב המיוחד שנוצר: שום גורם עסקי לא יעז לרכוש את חבילת המניות של עזבון יודקובסקי המשועבדות (כ-10%), בלא רשותו המוקדמת של ארנון מוזס - המבקש לרכוש גם מניות אלה במחיר נמוך ככל שניתן.