"הסנקציות על אירן נועדו למנוע תקיפה ישראלית". כך אומר (יום ג', 1.12.15) תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, בכנס בנושא אירן של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
לדברי קופרווסר, עד שנת 2012 לא היו סנקציות משמעותיות על אירן. הסנקציות הכבדות על אירן הוטלו בניגוד לרצון הממשל האמריקני, אשר חשש, כי אם לא יעשה זאת - ישראל תתקוף באירן ערב הבחירות לנשיאות. הנשיא
ברק אובמה ויועציו סברו שיש להפיק מהסנקציות תועלת וללכת לדיאלוג עם אירן, בהתקווה שהדבר יביא להגמשת עמדותיה. אולם, הרצון האמריקני להגיע להסכם בכל מחיר, לא הביא למימוש הפוטנציאל המלא של הסנקציות, ולכן הלחץ על אירן לא היה רב. בסופו של דבר, טוען קופרווסר, אירן קיבלה כל מה שרצתה בלי שהמערב יקבל תמורה משמעותית.
פרופ' דוד מנשרי, חוקר בכיר במרכז אליאנס ללימודים אירניים, אמר בכנס ש"העוזרת הגדולה ביותר של אירן היא ארה"ב". העזרה האמריקנית החלה במלחמת המפרץ הראשונה, נמשכה בלחימה האמריקנית נגד אל-קאעידה והפלת שלטון הטאליבן, כללה את מלחמת המפרץ השנייה והגיעה כעת להסכם הגרעין.
לדברי מנשרי, התקופה הנוכחית היא תקופה של משבר, כאשר אירן מאמינה שגורל האיסלאם נמצא בסכנה. דבר זה חייב את אירן לחשיבה מחודשת ולהתאים עצמה למציאות. עם זאת, הממשלה האירנית כיום היא פרגמטית יותר מבעבר, מאחר שנבחרה בשל הלחץ הציבורי - אך היחס לישראל לא השתנה.
בסיום דבריו אמר מנשרי, שאירן היא המרוויחה הגדולה מההסכם, אשר נתן לראשונה לגיטימציה למשטר וגם להכרה ולהכשרת לתוכנית הגרעין שלה. בסופו של דבר, אמר מנשרי, אירן הביאה לניצחון האינטרס המדינתי ולשיקום תדמיתה הבינלאומית.
