צה"ל מפלה לרעה חיילים יוצאי אתיופיה, בכך שהוא משתמש בצורה שיטתית בעילה של "אי התאמה - התנהגות רעה" כנימוק לשחרורם המוקדם משירות. כך טוען האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים בעתירה שהגיש לבג"ץ (יום ב', 7.12.15).
העתירה הוגשה בעניינו של חייל ספציפי יוצא אתיופיה, אשר שירת בגולני ושוחרר מסיבות רפואיות, אך למרות זאת צוין בתעודת השחרור שקיבל, כי סיבת השחרור הייתה "אי התאמה - התנהגות רעה", וכן צוין שהתנהגותו הייתה "לא מניחה את הדעת". לטענת האגף, רישום זה יפגע קשות בסיכוייו של החייל-לשעבר למצוא עבודה ובכך הוא פוגע בזכויות היסוד שלו לקניין, חופש עיסוק, שם טוב, פרטיות ושוויון.
האגף ממשיך ואומר: "עתירה זו היא בעלת השלכות רוחב החורגות מהמקרה הפרטני של העותר, באשר יש בה כדי להדליק נורת אזהרה חברתית לגבי אופן מידת השימוש בסיבת השחרור 'התנהגות רעה וחמורה' לצורך שחרור מוקדם של חיילים יוצאי אתיופיה, כפי מוצאו של העותר.
"השימוש בסיבת השחרור 'התנהגות רעה וחמורה' שכיח במיוחד בקרב חיילים משוחררים יוצאי אתיופיה, וגבוה באוכלוסייה זו לעומת החיילים האחרים המשוחררים מסיבה זו. כך בפועל המדיניות של אגף כוח אדם בצה"ל להשתמש בסיבת השחרור 'התנהגות רעה וחמורה' היא מדיניות מפלה כלפי חיילים משוחררים יוצאי אתיופיה, ויש בה כדי להביא בהמשך להדרתם של חיילים אלה מהשתלבות בחברה הישראלית".
העתירה מצטטת שורה של נתונים המלמדים על השימוש הנרחב בעילה זו בהתייחס לחיילים ממוצא אתיופי. כך למשל מצא דוח
מבקר המדינה לשנת 2012, כי בשנת 2012 נשרו 20% מחיילים אלו, כאשר לגבי שני שלישים מהם טען צה"ל שמדובר ב"התנהגות רעה חמורה". האגף מציין גם את שיעורם הגבוה במיוחד של חיילים יוצאי אתיופיה בין החיילים הנשלחים למאסר ובין העריקים.
עוד מציינת העתירה מספר יוזמות חקיקה, שטרם הבשילו לחוקים, ולפיהן יצומצם הרישום בתעודת השחרור כדי למנוע פגיעה במי שלא הצליחו לסיים את שירותם. בין היתר מונחת כעת על שולחן הכנסת הצעה עליה חתומים 39 ח"כים, אשר נימקו אותה בכך ש"תעודת השחרור אינה ממלאת את ייעודה כמליצת יושר, אלא להפך - פוגעת בחייל שהיה מעוניין בשירות צבאי, אך נמנע ממנו מסיבות כאלה ואחרות להשלימו עד תום".
האגף גם טוען לפגם מהותי בהליך המביא לשחרור המוקדם: "כל ההליכים לשחרור העותר, וככל הנראה לשחרורם של חיילים נוספים בעילת 'אי התאמה - התנהגות רעה', כאשר חלק ניכר מהחיילים הוא יוצא המגזר האתיופי, נעשים לרוב בחדרי חדרים, מבלי שההחלטות והפרוטוקולים מועברים על דרך השגרה לחיילים, מבלי שקוימה חובת ההנמקה, ובלא שנערך דיון בכל השיקולים הרלוונטיים, אם בכלל". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד לימור גולדנברג-חדד, מלכה ורוצלבסקי ודקלה צרפתי-דלג'ו.
