האם קרוב היום שבו הצרכן הישראלי יוכל לעשות שופינג פיננסי תוך שימוש במנוע השוואת מחירים?

זו ההבטחה הגדולה והעיקרחת של ועדץ שטרום להגברת התחרות בבנקים, אותה הקים שר האוצר משה כחלון. גולת הכותרת של הרפורמה היא לאפשר לצרכנים "שופינג" של שירותים פיננסים מבלי לעבור בנק. המטרה היא ליצור מצב בו הצרכן יוכל להיכנס לחשבון הבנק שלו באינטרנט, לקבל הצעות מגופי אשראי אחרים (כולל חוץ-בנקאיים), להיעזר במנוע חיפוש להשוואת מחירים ולבחור את המוצר הסופי מכל גוף שיחפוץ. במלים אחרות: "זאפ" פיננסי המפוקח על-ידי המדינה. יתרה מזאת: הוועדה ממליצה להקים API - מתווך שימצא עבור הצרכן את המוסד הפיננסי הכי טוב עבורו, בהתאם לדרישותיו.

ועדת שטרום ממליצה גם להפריד את ישראכרט ולאומי קארד מבנק הפועלים ובנק לאומי, כאשר מכירת כאל תיבחן בעוד ארבע שנים. פועלים ולאומי יקבלו שלוש שנים לכל היותר למכור את ישראכרט ולאומי קארד.

בנוסף לחברות כרטיסי האשראי העצמאיות שאמורות להתחרות בבנקים, הוועדה תמליץ להקל על הרגולציה לשם הקמת חברת אשראי קמעונאי חדשות, שיגבירו גם כן את התחרות. צלע נוספת היא חברות מימון ישיר (כמו האחים נאוי), כאשר לתמונה יש להכניס את חברות הפינטק המעניקות הלוואות P2P. כך, מקווים בוועדה, תוגבר התחרות בשוק האשראי הצרכני שהיקפו 140 מיליארד שקל ובאשראי לעסקים הקטנים והבינוניים שהיקפו 160 מיליארד שקל.

בנוסף, כידוע, ישונה מבנה הבעלות על חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) שמוחזקת היום על-ידי הבנקים. המטרה היא לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להחזיק גם כן נתח משב"א. הבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי דביט לחיוב מיידי ולהפיץ כרטיסי אשראי, אולם הוועדה ממליצה להפסיק הנפקת כרטיסי אשראי ל-70% מהציבור ע"י הבנקים.

סוגיה זו עדיין מהווה נקודת מחלוקת גדולה בין בנק ישראל לאוצר, כי משמעותה העברת הסיכונים מהבנקים לידי חברות כרטיסי האשראי העצמאיות שיצטרכו לספק מסגרות אשראי בכל רגע נתון (היום הבנקים מעמידים מסגרות של יותר מ-50 מיליארד שקל עבור לקוחות כרטיסי האשראי). כמו-כן, ישראכרט ולאומי קארד יוכלו לגייס הון מגופים פיננסיים אחרים שאינם בנקים, כמו למשל המוסדיים או גיוסי אג"ח בשוק ההון.

הוועדה ממליצה גם לנקוט מהלכים לאפשר מתן אשראי קמעונאי ע"י הגופים המוסדיים - ללא הגבלה. זאת, במידה והגוף המוסדי יקבל אישור מהאוצר. מודל הדירוג יפוקח ע"י הממונה על שוק ההון באוצר, כאשר האוצר יבחן את מודל האשראי שהמוסדי מציע ולזה יצטרפו אבני דרך ולאחר שהמודל יאושר - ובמידה והגוף יעמוד ביעדים שנקבעו - תוסר המגבלה הקיימת היום של 3% מהון הנוסטרו שלו, והגוף יוכל להעניק אשראי בלתי מוגבל.

בנוסף, בעלי השליטה בגופים המוסדיים יוכלו להקים חברות בנות (קרי חברות אחיות לגופים המוסדיים) לשם מתן אשראי קמעונאי. ההגבלה היחידה שממליצה הוועדה להטיל היא שימוש בכספי העמיתים החוסכים לפנסיה לשם מתן אשראי קמעונאי.

כאמור, הוועדה ממליצה להקל על מתחרים חדשים בשוק האשראי הצרכני ומציעה שלוש הקלות מרכזיות: 1. אגודות אשראי - בנק ישראל יקבע בתוך חצי שנה תנאי דרישות הון מקלות לאגודות אשראי שיעסקו במתן אשראי בהיקף מוגבל של כ-200 מיליון שקל.

2. המדינה תפעל להקמת שירות למערכות מחשוב למתן שירותים פיננסיים בתוך שנתיים, מערכות שישרתו משקי בית ועסקים קטנים.

3. יצירת מדרג רגולטיבי למתחרים חדשים וקטנים בשוק.

כחלון ופלוג החליפו עקיצות

במסיבת עיתונאים שקיימו הבוקר (ב') כחלון, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ודרור שטרום, ניכרו חילוקי הדעות בין הצדדים שליוו את עבודת הוועדה בחודשים האחרונים. למשל, שאלת זהות המפקח על חברות כרטיסי האשראי העצמאיות; האם לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי; האם למכור את כאל באופן מיידי ועוד.

כחלון ופלוג החליפו עקיצות מילוליות. כחלון אמר שלא צריך לדאוג כל הזמן רק ליציבות הבנקים, אלא גם ליציבות משקי הבית והעסקים הקטנים. פלוג מצידה הזהירה מ"נטיעת הזרעים" למשבר פיננסי דומה לזה שפקד את ארה"ב והמערב ב-2008".

בפתח הדיון אמר כחלון: "92% מהאשראי של משקי הבית ניתן היום ע"י הבנקים. הריבית יכולה לעתים להגיע ל-18%. כ-60% מהכנסות הבנקים מקורם בריבית באשראי. הבנקים גובים מהציבור 15 מיליארד שקל עמלות בשנה. עסקים קטנים בישראל מקבלים פחות מחצי מהאשראי שמקבלת מדינה שחברה ב-OECD. שלושת הבנקים הגדולים בישראל אוחזים בנתח שוק של 73%. זו תחרות? זה בכלל אמיתי? אתם מכירים מדינה נורמלית בעולם עם כלכלה חופשית אמיתית שיכולה לאפשר דבר כזה? טיפול ביוקר המחיה מתחיל בבנקים".

שר האוצר המשיך: "הקורבנות הם אזרחים, משקי בית עסקים קטנים. כסף זה אמצעי ייצוא, עסק לא יכול בלי כסף, לא יכול בלי אשראי. מעת לעת חושבים שאנחנו לא דואגים חלילה ליציבות הבנקים. אני מודיע לכם כאן שהאיתנות הפיננסית של הבנקים חשובה לנו. אבל, האיתנות של העסקים הקטנים ושל משקי הבית גם כן חשובים לנו. כמו שדואגים לבנקים צריך לדאוג גם לאזרחים ולעסקים קטנים. אי-אפשר כל הזמן להיאחז ביציבות פיננסית. אפשר לדאוג גם לבנקים וגם לאזרחים".

לדברי כחלון, "תפיסת העולם שלי היא כלכלה חופשית ומינימום התערבות בשוק. אבל פה אני מתכוון להתערב. איפה שיש כשל שוק והצרכנים נדפקים, אני כשר אוצר מרגיש מחויב. יש בנקים שלהם להיות מס' 1 זה מחייב ובשבילי להיות שר אוצר זה מחייב. 20 שנה מדברים על הכשל הזה ואנחנו נפתור אותו".


אחרי הגשת טיוטת דוח הוועדה יחל שלב השימוע ורק אז יוגש הדוח הסופי. כחלון אמר בהקשר זה: "אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות של ועדת שטרום. אם יהיו דברים שאני חושב שצריך לשנות אותם, אפעל לשנות אותם".

לאחר מכן נשאה דברים פלוג: "בחלק מהנושאים יש עדיין חילוקי דעות ויש עוד כברת דרך שצריך לעשות לקראת גיבוש ההמלצות הסופיות. בנק ישראל רואה חשיבות רבה להגברת התחרות ומקדם צעדים רבים לכיוון זה. הקידום של מאגר נתוני האשראי שיצמצם את פערי המידע בין הבנקים לגופים החוץ-בנקאיים ויגביר את כוח המיקוח של הלקוח, קידום איגוח שיגביר את מקורות האשראי ויאפשר שימוש בהון של המוסדיים כדי להגדיל את מקורות האשראי במשק, יישום שורת המלצות שהוגשו ע"י ועדת זקן - הכל פועל בכיוון הזה.

"העיקרון המנחה שלנו הוא מהלכים שישרתו קודם כל את הציבור. צריך לבחון כל מהלך ובכלל זה את ההמלצות שגובשו בוועדה הנוכחית בראייה ארוכת-טווח ולהימנע מצעדים שבהם הנזק עולה על התועלת... יש לפעול באחריות ולא לשכוח את לקחי המשבר הפיננסי שהעולם חווה לא מזמן ולהימנע מלזרוע את זרעי המשבר הבא כתוצאה ממהלכים לא אחראים ופיקוח לא מספק".

פלוג הוסיפה: "זה לא סוד שיש בין הצדדים מחלוקת. אנו מודעים לכך שהופץ מסמך של אגף התקציבים שהוא סוג של דוח אלטרנטיבי, מה שאומר שהדיונים עוד לא מוצו. הסכמה על צעדים מהותיים בתחום הפיננסי היא מפתח לכך שניתן יהיה ליישם את הצעדים".

דרור שטרום, יו"ר הוועדה, אמר: "מדובר בצעדים שלא נראו כמותם בישראל. הייתה סברה שמטרת הוועדה היא להפריד את חברות כרטיסי האשראי וזהו. זו לא הייתה המטרה... רצינו להקנות יכולת שופינג פיננסי לצרכנים. לקחת את הטכנולוגיה ולתת לצרכן בביתו מנועי חיפוש ושירותים מתקדמים שהוא יוכל לעשות השוואות מחירים. בשוק של 300 מיליארד שקל הצרכן היום לא עובר מחנות לחנות. עד היום הייתה קונספציה שבשביל תחרות הצרכן צריך לעבור בנק. זה שגוי. צרכנים לא רוצים לעבור בנק, זה לא עגבניות. התחרות היא שהצרכן יישב בבית עם חשבון העו"ש שלו, אבל יוכל לצרוך את השירותים ממוסדות פיננסים אחרים".