בית המשפט העליון הותיר על-כנו את העונש החמור ביותר שנגזר בפרשת הולילנד שנחשפה ב-News1: שבע שנות מאסר לאורי שטרית, שהיה מהנדס העיר ירושלים.

השופט עוזי פוגלמן דחה (יום ג', 29.12.15) את ערעורו של שטרית, אשר הורשע בקבלת שוחד ב-1.5 מיליון שקל משמואל דכנר. הוא קובע, כי יש מספיק ראיות המצטרפות לעדותו של דכנר כדי להרשיע את שטרית. לעמדתו הצטרפו השופטים סלים ג'ובראן, יצחק עמית, צבי זילברטל וניל הנדל.

שטרית קיבל את השוחד בשורה של צורות: 130,000 שקל שניתנו לאחיו, יורם שטרית; 884,000 שקל ששולמו למשרד האדריכלים שלו; 400,000 שקל ששילם דכנר לבנק הפועלים לכיסוי חובו של שטרית; ו-30,000 שקל ששילם דכנר לחברת שגיא תמורת בדיקת חובו של שטרית לבנק.

פוגלמן דוחה את טענתו של שטרית, לפיה התשלומים למשרדו היו לגיטימיים ונעשו תמורת בדיקות היתכנות של פרויקטים שונים. הוא קובע, שלא היה חוזה בין דכנר למשרד שטרית - בניגוד למקובל במשרד; רק בחשבוניות שהוצאו לדכנר נכתב "ייעוץ מקצועי"; אדריכלים אחרים אינם נוהגים לגבות תשלום תמורת בדיקות כאלו; דכנר שילם סכומים עגולים, בניגוד למצב בפרויקטים אמיתיים; עובדי המשרד לא הכירו את הפרויקטים שכביכול נבדקו עבור דכנר, ולא נמצאו מסמכים הקשורים אליהם; והסכום היה חסר כל פרופורציות לעבודות הבודדות שבוצעו בפועל. לבסוף אומר פוגלמן, שאפילו אם היו עבודות אמת - עדיין מדובר בשוחד.

בנוגע לכיסוי החוב לבנק, דוחה פוגלמן את גרסתו של שטרית לפיה היה מדובר בהלוואה, בין היתר משום שמאיר רבין הכחיש זאת ומשום שלא היה בין השניים הסכם הלוואה. שטרית החזיר את הכסף לדכנר בסוף 2009 רק מתוך חשש שהלה יפנה למשטרה, מוסיף פוגלמן. והוא מסכם: "ניצול זה של משרתו הרמה של שטרית - דוקר את העין. הוא פוגע, פגיעה קשה, באמון הציבור במי שאמון על מכלול היבטי התכנון בעיר. כרום משרתו של שטרית - כך חומרת מעשיו".

בנוגע לחומרת העונש, אומר פוגלמן, כי שטרית קיבל שוחד בדמות משכורת של ממש מדכנר; "מאפיינים אלה של קבלת השוחד מעידים על התנהלות מחושבת וקרת רוח ועל העדר מורא מהחוק". העונש החמור, ממשיך פוגלמן, נותן "ביטוי הולם לחומרת מעשיו של שטרית ולפגיעה הטמונה בהם בטוהר המידות של השירות הציבורי - בפרט בתחום התכנון והבנייה, שם חשובה במיוחד עמדת הגורמים המקצועיים וניקיון כפיהם. תוצאה זו מבטאת העדפה של האינטרס הציבורי על פני שיקולים אחרים... כמו גם את היד הקשה שיש לנקוט בה במקרה חמור ויוצא דופן זה".