|
|
"המחאה אינה קשורה לצה"ל" [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
סקר חדש, שנערך במיוחד לרגל כנס כנרת השלישי של אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל שהיה השבוע במכללה האקדמית כנרת מגלה, כי בניגוד לקמפיינים פוליטיים וחשיפה תקשורתית, מרבית הציבור, כ-53% ממנו, סבורים כי פעולתם של חיילים וחיילות לשעבר במסגרת ארגון "שוברים שתיקה" היא מחאה פוליטית נגד הממשלה ואינה קשורה לצה"ל. מעניין לראות כי גם בקבוצת הגיל 29-18, שבה חלק ניכר מהמשיבים הם חיילים או משוחררים טריים, 44% סבורים כי מדובר במחאה פוליטית בעיקרה.
בפילוח לפי שיוך דתי, למעלה מ-75% מהמשיבים הדתיים והחרדיים מסכימים עם אמירה זו. עם זאת, רק כ-9% סבורים שפעילות הארגון מעידה על כך שפעולות הצבא בקרב אוכלוסייה אזרחית פוגעות במוסר המלחמה ("הכיבוש משחית") - לעומת כ-26% מהמשיבים החילוניים, ואילו 1 מכל 5 סבורים שהדבר מעיד על כך שלחיילים ולחיילות אין כתובת מספקת בתוך המערכת לדווח על מעשים חריגים.
כ-37% סבורים כי תהליך ההתחזקות של הכוחות הדתיים בצה"ל הוא תהליך מבורך שתורם הן לכוחו של צה"ל והן לביטחון המדינה. כ-30% סבורים כי בסך-הכל מדובר בתהליך טבעי שעובר על כל החברה הישראלית ואינו ייחודי דווקא לצה"ל. רק 1 מכל 5 משיבים קבע כי מדובר בתהליך עם פוטנציאל מסוכן לצה"ל ולביטחון המדינה. בהקשר זה, מעניין לראות כי רבע מהחילונים (ולצידם 56% מהמשיבים החרדים והדתיים) סבורים שמדובר בתהליך מבורך, ואילו רק שליש מהחילונים סבורים שמדובר בתהליך מסוכן).
לבסוף, 25% מהציבור סבור שתקציב הביטחון הוא גדול מדי ויש לצמצם אותו משמעותית, אך עדין ניתן לראות כי מרבית הציבור סבור שיש לשמור על תקציב הביטחון ואף להגדילו לאור האיומים הקיימים (34%) או לכל הפחות שמדובר בתקציב סביר ומוצדק, גם בהשוואה למשרדים אחרים (כ-28%). מעניין לראות כי בקרב הנשים שנשאלו בולטת העמדה לפיה יש אף להגדיל את תקציב הביטחון לאור האיומים (כ-40%). בנוסף, מעניין לראות כי להכנסה מעל הממוצע, השכלה אקדמית ושיוך חילוני, השפעה על התמיכה בעמדה כי יש לצמצם את תקציב הביטחון - 34% מבעלי ההכנסה מעל הממוצע, 33% מבעלי ההשכלה האקדמית (לעומת 17% מבעלי ההשכלה התיכונית) וכ-36% מהחילונים (לעומת כ-18% בלבד בקרב האוכלוסייה המסורתית והדתית-חרדית) תומכים בצמצום תקציב הביטחון.
ד"ר ראובן גל, יו"ר עמותת חוקרי צבא חברה בישראל ולשעבר הפסיכולוג הצבאי הראשי' אמר ביחס לממצאים כי הנתונים מעידים על המעורבות הגדולה שיש לציבור הישראלי בנושאי צבא וביטחון. ברוב מדינות העולם המערבי היו לפחות מחצית מהאזרחים משיבים על שאלות מסוג זה (כמו למשל על תקציב הביטחון), שאין להם דעה בנושא.. אולם גם מידת המעורבות הגדולה של המשיבים הישראלים מושפעת בעיקר מעמדותיהם הפוליטיות ומהשתייכותם למגזר זה או אחר. לעומת זאת, המחקרים שמבצעים חוקרי צבא-חברה מתבססים על ניתוח מקצועי של העובדות ושל המשמעויות וההשלכות שלהן. במקרים רבים המחקרים האלו מדליקים נורות הזהרה עוד הרבה לפני שהמציאות החדשה מתגלית הן לציבור והן למקבלי ההחלטות.
הכנס השלישי של אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל התקיים במכללה האקדמית כנרת, ועסק השנה בתמורות ביחסי צבא-חברה בישראל בעידן המלחמות החדשות.
