"מה שיכול למנוע סגירת עסקים זו קידום הצעת החוק לתשלום שוטף פלוס 30. הממשלה לא צריכה להשקיע תקציבים, מספיק שתשלם בזמן ותוכל למנוע סגירת שליש מהעסקים הקטנים", כך אמר ח"כ
יצחק וקנין בדיון אתמול (יום ג', 2.2.16) בוועדת הכלכלה של הכנסת שציינה את יום אתגרי המחר בתעסוקה.
מנהלת ההסברה של התאחדות המלאכה והתעשיה, ליאת גור, אמרה בדיון כי הסוכנות בעצמה עשתה סקר ממנו עלה כי ב-2013 ניגשו 25% מהעסקים הקטנים למכרזים ממשלתיים וב-2015 חלה ירידה ורק 17% מהם ניגשו למכרזים. יו"ר הוועדה,
איתן כבל אמר בתגובה כי יש הזדמנות לשפר את החוק הזה ולתת באמצעותו כלים מעשיים לסוכנות, על-מנת שתדע לייצג את העסקים הקטנים, אחרת הצעת החוק לא תביא לשינוי משמעותי.
העסקים הקטנים - נותני האשראי של המדינה
נשיא לה"ב,
רועי כהן, אמר גם הוא כי עסקים קטנים נותנים היום הלוואה למדינה מדי חודש בחודשו, והזהיר כי בהצעת החוק שוטף פלוס 30 יש פרצות שיאפשרו להמשיך בדחיית התשלומים.
ח"כ
יעקב פרי התייחס להצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, ואמר כי "ההצעה תקים את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, אך לצערי היא לא נותנת מענה לצורך הבסיסי של עסקים קטנים להגדלת אשראי, קבלת תמיכה או עשייה אמתית שתחייב את הממשלה לשתף אותם במכרזים וברכש. לכן הוועדה צריכה לנסות למצוא כלים מעשיים שייתנו העדפה לעסקים הקטנים".
תכלית הצעת החוק - כיבוי שריפות
רו"ח אריאל פטל, סגן יו"ר ועד מרחב תל אביב בלשכת רואי החשבון, השתתף אף הוא בדיון בוועדה ואמר על חוק העסקים הקטנים והבינונייםכי "הצעת החוק שהוגשה בכנסת אינה מביאה בשורה ממשית ואינה מתייחסת למספר סוגיות מהותיות שיש לדון בהן בהיבטים נרחבים כגוף אחד, במקום לפזרן למספר ועדות שבמשך שנים לא מתגבשות לכדי החלטות מעשיות. כך למשל, הצעת החוק אינה מטפלת בנושא הארנונה המוטלת בחוסר פרופורציונליות על עסקים בהשוואה לארנונה למגורים, אין התייחסות לדמי אבטלה לעצמאים, אין התייחסות להכשרות לעצמאים לצורך יצירת המשכיות ואופק תעסוקתי במקצועות נכחדים, אין התייחסות למוסר התשלומים הגרוע של הרשויות, אין התייחסות לקריטריונים לפיצוי עסקים קטנים שנפגעים במצבי מלחמה ובגל הטרור הנוכחי בכל רחבי הארץ, אין "גוף שמאגד עם שיניים" את ציבור העסקים הקטנים והבינוניים בהתמודדות בלתי אפשרית עם תנאי מכרזים לא סבירים, אין התייחסות להעדפת עסקים קטנים במכרזים של המגזר הציבורי ואין התייחסות כלל לעסקים זעירים המעסיקים עד 5 עובדים ובעלי מחזור פעילות של עד מיליון שקלים בשנה".
עוד הוסיף רו"ח פטל כי בהצעת החוק אין התייחסות לסוגיית המימון באופן מושכל, שכן מצד אחד דרושה הקלה בסיוע במימון ומנגד, הסיוע חייב להיות מושכל כיוון שישראל מובילה ביחס פשיטות הרגל בהשוואה לעולם. לדבריו של רו"ח פטל, הצעת החוק המוגשת תכליתה כיבוי שריפות ואין היא מביאה עימה בשורה או תכנון לטווח קצר, בינוני וארוך.
אושר בטרומית: עדיפות לנשים במכרזי עסקים ברשויות
מליאת הכנסת אישרה (ג', 2.2.16) בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עידוד נשים בעסקים), התשע"ה-2015 -של חברת הכנסת
עליזה לביא וקבוצת חברי כנסת.
מוצע לקבוע כי במכרזים של עיריות ומועצות מקומיות תינתן עדיפות להצעה של עסק בשליטת אישה בדומה לקבוע בחוק חובת המכרזים, וזאת לשם עידוד נשים בעסקים.
בהצעה להחלת החוק גם ברשויות מקומיות ניתנת לנשים הזדמנות ריאלית לכניסה משמעותית לשוק העסקי. הוכח זה מכבר באופן חד-משמעי כי קידום עסקיהן של נשים יוביל לצמיחה כלכלית של המשק הישראלי. כמו-כן, הוכח מחקרית שהתנסות יזמית וצבירת ניסיון הן בסיס לצמיחה וגידול של עסקי נשים (עובדה שהוכחה חד-משמעית בארצות הברית)."
ח"כ לביא: "צריך לזהות חסמים ולהעצים נשים. במציאות הישראלית עסקים של נשים הם עדיין קטנים מאוד משלל נסיבות ולכן לא עומדים בתנאי סף של מכרזים, וצריך שהתנאים יתכתבו עם המציאות. החלת החוק על רשויות מקומיות תעודד נשים לקחת חלק ולהתנסות ביזמות ופרויקטים מחוץ למעגל המקצועות "המסורתיים-נשיים".
