בית המשפט העליון מבקש מהמדינה (יום א', 14.2.16) לבדוק תוך שבוע האם ניתן לעגן בחקיקה ראשית את מתווה הגז. הבקשה הופנתה בתום הדיון בו הופיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפני ההרכב המורחב הדן בעתירות נגד המתווה.

נתניהו, בתפקידו כשר הכלכלה, הפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים ואישר את ההסכם עם חברות דלק ונובל אנרג'י, למרות התנגדותו של הממונה דאז על ההגבלים, דייוויד גילה. סעיף זה ניתן להפעלה מסיבות מדיניות או ביטחוניות, ואת עיקר דבריו ייחד נתניהו למאמץ לשכנע את השופטים שנסיבות אלו מתקיימות בנושא הגז הטבעי.

השופטים גם קיימו דיון במעמד צד אחד בחומר החסוי שהגישה להם המדינה, כולל חוות דעת מסווגות, הפרוטוקול המלא של ישיבת הממשלה שאישרה את המתווה וסיכוייה של המדינה אם נובל אנרג'י תתבע אותה לבוררות בינלאומית בשל הפרת ההסכם המקורי עימה. לאחר דיון זה אמר המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, כי יש מקום לבחון האם ניתן להבטיח את היציבות הרגולטורית - אחד מהנימוקים המרכזיים למתווה - בלא חקיקה ראשית.

"אנו מתמקדים כעת בנושא של היציבות, בשאלה האם ההוראות של המתווה בעניין זה - ושוב: אנו אומרים זאת בזהירות ולא התגבשנו במובן זה - האם הוראות המתווה בעניין זה אפשריות בלא חקיקה ראשית לגבי היציבות? אנו שואלים את עצמנו, ואנו טרם מגובשים בעניין זה, האם אין מקום שכדי להסיר את הספקות של היציבות, ללכת לחקיקה בעניין זה. אנו מבקשים כי המדינה תשקול זאת, ותתן תשובתה בתוך שבעה ימים מהיום", אמר רובינשטיין.

הוא הבהיר: "הרעיון הוא, אם תוכל המדינה לבדוק אם עניין המתווה יוכל לבוא לידי חקיקה". השופט עוזי פוגלמן הוסיף: "אנו מבינים כאן, כי ממד הזמן חשוב. לכן חשבנו כי אם אפשר להסיר ספקות, וכפי שאמר חברי אנו עדיין לא מגובשים בעניין זה, נדמה לנו, כי אינטרס הציבור מחייב שקילה של עניין זה".

משמעות הדברים היא רמז ברור של בג"ץ לכך שאם מתווה הגז יעבור בחקיקה ראשית, קלושים עד אפסיים הסיכויים שבית המשפט יתערב בו - שהרי אין זה סביר שהשופטים יפסלו חוק שהם עצמם עודדו את המדינה לחוקק. מן הבחינה הפוליטית, עשויה הקואליציה בת 61 הח"כים להתקשות בהעברת החוק, וזו הסיבה שלא עשתה זאת מלכתחילה - לצד הרצון לאשר את המתווה במהירות תוך שימוש בחוק ההגבלים העסקיים הקיים.


"למתווה אין חלופה ריאלית"


בהופעה הראשונה מסוגה של ראש ממשלה בבית המשפט העליון, אמר נתניהו: "אנו בדקה ה-90 מבחינת היכולת שלנו לממש את פוטנציאל הגז של מדינת ישראל. כל עיכוב נוסף, כל חזרה לאחור, יכולים להביא לתוצאות חמורות שספק אם אפשר יהיה לגבור עליהן... הבקשה התקדימית שלי להופיע בפניכם אישית, נועדה להמחיש את החשיבות האדירה, ממש כך, שאני מייחס להמשך מהיר וחלק של יישום מתווה הגז.

"החשיבות היא לא רק לכלכלה של מדינת ישראל אלא גם לביטחון הלאומי שלה והאנרגטי שלה, היחסים המדיניים ומעמדנו המדיני במזרח התיכון ואוסיף אף ממזרח לים התיכון. למתווה שאושר אין חלופה אמיתית ריאלית. אני חרד מההשלכות שיכולות להיות בגלל עיכובים. כל עיכוב כזה יכול להוביל לקריסת המתווה שגובש מה שעלול להביא לנזק חמור ומשמעותי וארוך טווח למדינת ישראל".

לאחר שהדגיש את מחויבותו לתחרות, אמר נתניהו: "ללא המתווה בוודאי שלא תהיה תחרות, לא תהיינה השקעות ולא יהיה פיתוח של שדות חדשים. עם המתווה נוצר סיכוי ריאלי של כל היעדים הללו". עוד הדגיש את חשיבות שיקום האמון של גופים בינלאומיים בישראל, אשר לדבריו נפגע בשל הצעדים הקודמים בנושא הגז, בציינו שלא ניתן לפתח שדות גז תת-ימיים בלא שיתוף פעולה בינלאומי. החלטתו של גילה, טען נתניהו, גרמה למשבר אמון בלתי-הפיך לא רק מול חברות הגז אלא גם מול מדינות אחרות.

נתניהו המשיך: "השתכנעתי כי המשקיעים והמדינות לא יחכו לנו ואכן זה החל להתרחש. הם הולכים למקומות אחרים כולל לאויבים שלנו, לכן אנו ברגע מכונן. אני חושב, כי הדבר המעניין ביותר זה מה שקרה לאחר שהעברנו את מתווה הגז. איש לא בא קודם לכן. עכשיו החלו לבוא ולהתעניין חברה אחר חברה, חברות ענק כולל נובל בי שהציעה את שדה לויתן. אנו בנקודת שיווי משקל. הצלחנו לצאת מהבירא עמיקתא והחלנו לטפס. אני חושש, כי אם נחזור לאחור - אנו ניפול סופית לתוך התהום".

עוד דיבר נתניהו על הסיכון הביטחוני שבתלות בשדה "תמר" בלבד, ועל החשיבות המדינית לפיתוח שדות הגז ביחסיה של ישראל עם מצרים, טורקיה והאיחוד האירופי. הוא סיכם: "אם אחרי שנים לאחר הבטחות ועיכובים נעכב את עניין המתווה פעם נוספת, עלול להיגרם למדינת ישראל נזק רב שיש לו השפעה על תחומים נוספים. למען כל האינטרסים הללו, אני מבקש כי תאפשרו לנו להמשיך במתווה בפיתוח הגז ואני מאמין כי כבודכם תתחשבו בכל הפרמטרים שאמרתי".