לאחר מאבק ארוך של למעלה מ-3 חודשים חתמו ההסתדרות והאוצר על הסכם, המצמצם משמעותית את הפגיעות בפנסיה של 2 מיליון גמלאים ועמיתים ומחזיר לכל אחד מהם מאות שקלים בממוצע כל חודש. במקביל נחתם בין הצדדים הסכם, המבטל את תכנית האוצר לפטר אלפי עובדים וקובע כי לא יפוטר אף עובד בשנת 2004.
הסכם הפנסיה
בהסכם בעניין הפנסיה התחייב שר האוצר, בנימין נתניהו, לבצע שורה של שינויים בחקיקה ובתקנון בעלות של כ-10 מיליארד שקל.
שינויים אלה יצמצמו את הפגיעות בגמלאים ובעמיתים, פגיעות שחלקן כבר נכנס לתוקף. בין השינויים: צמצום הפגיעה בנשים באמצעות הגדלת גיל הפרישה בשנתיים בלבד במקום בשבע שנים; האטת קצב העלאת גיל הפרישה;
הגדלת ההשתתפות של המעסיקים בדמי הגמולים והקטנת ההשתתפות של העובדים, כדי לאפשר חלוקה שוויונית יותר של המעסיקים ושל העובדים; ביצוע העלאת דמי הגמולים בהדרגה משך 4 שנים;
מניעת פגיעה קשה בגמלאים באמצעות ביטול ההגבלה הרטרואקטיבית של השכר הקבוע לחישוב גובה הפנסיה; החזרה רטרואקטיבית של פיצוי בגובה של עד 700 שקל בחודש לגמלאי "הפתק הצהוב" ואף העברת פיצוי זה לגמלאים, שזכאותם לפיצוי זה לא הוכרה לפני ביצוע הרפורמה של האוצר.
ההסכם מבטיח הקטנה של שחיקת הפנסיה באמצעות הצמדה למדד לאחר עלייה של 4.25% או לאחר שנתיים, ולא רק לאחר עלייה של 5% במדד. הוא גם מחזיר את השפיות לשוק הפנסיה, באמצעות מניעת פגיעות קשות באלמנות יתומים ונכים.
האוצר העביר לוח סילוקין להעברת 73 מיליארד שקל לקרנוות
האוצר העביר להסתדררות כחלק מההסכם לוח סילוקין, המפרט אילו סכומים יעביר בכל שנה לכל אחת מקרנות הפנסיה בסכום כולל של 73 מיליארד שקל - זאת כדי להבטיח את מילוי חלקו של האוצר בהשגת איזון של הקרנות.
זאת בנוסף לסכום של כ-10 מילארד שקל, שהאוצר יעביר לקרנות כדי לממן את עלות ביצוע השינויים בחקיקה ובתקנון להקטנת הפגיעה בעמיתים.
בהסכם נקבע תקדים משפטי וציבורי, כשלראשונה בישראל התחייב שר אוצר לשנות חקיקה, הפוגעת בזכויות עובדים, בעקבות מאבק ההסתדרות.
בכך נסוג נתניהו מעמדתו המקורית, שעל פיה הוא אינו מוכן כלל לנהל מו"מ עם ההסתדרות על נושאים, שאושרו בחקיקה. באי כוחה של המדינה אף טענו בבית הדין הארצי לעבודה, כי יש לאסור על ההסתדרות לשבות כנגד השינויים שנעשו חקיקה. טענה זו נדחתה ע"י נשיא בית הדין, סטיב אדלר, שקבע תקדים משפטי והתיר להסתדרות לשבות כנגד חקיקה.
שר האוצר נאלץ לשנות את עמדתו ולתמוך בפנסיה לכל עובד
בעקבות המאבק הציבורי נאלץ שר האוצר לשנות את עמדתו ולתמוך בהנהגת פנסיה לכל עובד - אחת מדרישות ההסתדרות בתחילת המו"מ. ההסתדרות מברכת על כך, שנתניהו הבין את חשיבות הפנסיה לחברה ולכלכלה.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי קיימת עדיין מחלוקת מהותית בין האוצר להסתדרות על אופייה של פנסיה כזו - ההסתדרות טוענת כי המדינה אינה יכולה להסתפק בהטלת חובת הפרשה לפנסיה על העובדים והמעבידים ולהתנער מהמחויבות החברתית שלה לפנסיה.
יו"ר ההסתדרות: מנענו 'שוד בחסות החוק'
יו"ר ההסתדרות החדשה, ח"כ עמיר פרץ: "הוכחנו כי חקיקה אינה גזירה משמיים וכי ניתן להיאבק נגד גזילת זכויות עובדים וגימלאים, שמתבצעת בחסות החוק.
לראשונה, נוכחו אזרחי ישראל איך משתמשים ברוב בכנסת כדי להיכנס לכיסיהם ולגזול מהם את הפנסיה שלהם. למרות שהחוק חוקק לפני שישה חודשים, נאבקנו וצמצמנו באופן משמעותי את הגזילה בזכויות הפנסיה. מנענו מהאוצר לבצע 'שוד בחסות החוק'".
"התעקשנו, כי יש לנו זכות להיאבק והנחישות ניצחה. הטיעון המסוכן של נתניהו קרס פעמיים - פעם אחת בבית המשפט, שנשיא בית הדין קבע שמותר לנו לשבות כנגד חקיקה הפוגעת בזכויות, ופעם שנייה, כשנתניהו חתם במו ידיו על התחייבות לשנות חקיקה הפוגעת בזכויות עובדים".
"המאבק על הפנסיה הוא מאבק בין תפיסות עולם. אם נאמץ את עמדת האוצר, הפנסיה תהפוך בעתיד לתוכנית חיסכון. עפ"י התפישה שלנו, הפנסיה היא מחויבות חברתית לאומית. המאבק הזה ימשיך ויהפוך למאבק הציבורי החשוב ביותר על עתיד הפנסיה, בעיקר ל צעירים בישראל".
הסכם עובדי המדינה
ההסכם בעניין עובדי המדינה מבטל את הפיטורים המתוכננים של אלפי עובדי מדינה ומבטיח כי לא יפוטר אף עובד בשנת 2004. זאת בניגוד לכוונה המקורית של האוצר לפטר אלפי עובדים.
האוצר נסוג מכוונתו לבצע שינויים מבניים חד-צדדית, והסכים למנגנון היוועצות והידברות. בהסכם התקבלה למעשה דרישת ההסתדרות לבצע שינויים מבניים תוך שמירה על זכויות העובדים, כיבוד הסכמים וניהול מו"מ, ולא בדרך חד-צדדית של חקיקה, כפי שניסה האוצר לעשות לפני המאבק.
בהסכם התחייב האוצר, שלא להעלות בשנה הקרובה שורה של שינויים מבניים מתוכננים. הוא מתייחס גם לשינויים מבניים עתידיים אחרים וקובע במפורש: "הצדדים יפעלו להקמת מנגנוני היוועצות בנוגע לשינויים מבניים בשירות המדינה".
האוצר נסוג מהחלטות ממשלה ומסעיפים מרכזיים בהצעת התקציב
האוצר נסוג מהחלטות ממשלה, שכבר התקבלו, ומחק סעיפים מרכזיים בהצעת התקציב לשנת 2004.
בין השאר, בוטלו החלטות הממשלה לפגוע בשעות הנוספות, בגמולי ההשתלמות ובדרגת הפרישה. בוטלו גם החלטות הממשלה בנוגע לפיטורי מאות עובדי מע"צ, סגירת יחידת הפיצו"ח, סגירת הטלוויזיה החינוכית וסגירת השירות למפגר.
רוב החלטות הממשלה בנוגע לצמצומים במערכת הבריאות בוטלו והתכניות לגבי בית החולים אברבנל ובית החולים וולפסון הוקפאו למשך 90 יום, שבהם ינוהל מו"מ עם ההסתדרות - כך נמנעה פגיעה קשה לא רק בעובדים, אלא גם בציבור החולים.
בנושא זה לא הובטח שקט תעשייתי, ואם לא יושג הסכם במו"מ, תוכל ההסתדרות להשבית את מערכת הבריאות כולה.
נתניהו נסוג מתוכניתו לפטר עובדים במשרדו
במסגרת ההסכם בוטלו גם הפיטורים המתוכננים באגפי המיסים של משרד האוצר, למרות שהממשלה כבר החליטה על כך. כוונת שר האוצר לאחד את מערכי הגבייה של המל"ל ומס ההכנסה בוטלה, ואילו ההחלטה לאחד את אגפי המיסים במשרד האוצר הוקפאה למשך 90 יום, שבמהלכם ינוהל מו"מ עם ההסתדרות. ההסתדרות לא מחויבת לשקט תעשייתי, ואם לא יושג הסכם בעניין זה, העובדים יוכלו לשבות.
לא ניתנה הבטחה גורפת לשקט תעשייתי
ההסתדרות סירבה להתחייב באופן גורף לשקט תעשייתי, אלא רק בגופים שהושג לגביהם סיכום. כך למשל, אם לא יושג סיכום בנוגע לאגפי המיסים במהלך תקופת ההקפאה, תוכל ההסתדרות להשבית אותם, ואם לא יושג סיכום לגבי בתי החולים, תוכל ההסתדרות להשבית את מערכת הבריאות כולה.
יו"ר ההסתדרות: הוכחנו כי לא ניתן להפר הסכמים באופן חד צדדי
יו"ר ההסתדרות החדשה, ח"כ עמיר פרץ: "ההישגים הם לא רק של ההסתדרות, אלא של כלל העובדים והאזרחים בישראל. בחודשים האחרונים הוכחנו, שזכויות העובדים בישראל אינן הפקר. ניהלנו מערכה עקרונית נגד הניסיון להפר הסכמי עבודה חתומים באופן חד-צדדי, שכן אחרת אף עובד לא היה בטוח אפילו בזכויותיו הבסיסיות ביותר.
אני מקווה שגם שר האוצר, בנימין נתניהו, למד מכך כי הידברות אינה מילה גסה וכי שינויים במשק יש לבצע תוך מו"מ, ולא תוך הפרת הסכמים. אילו שר האוצר היה מבין זאת מלכתחילה, לא היינו נדרשים כלל לעיצומים ולאיומים בשביתה".
מזכ"ל הסתדרות עובדי המדינה: "יצרנו כוח הרתעה מול האוצר"
מזכ"ל הסתדרות עובדי המדינה, עופר עיני: "אני חושב שההישג המרכזי שלנו הוא יצירת כוח הרתעה מול משרד ושר האוצר.
גזירות האוצר וכוונתו לפיטורי אלפי עובדים בוטלו בזכות הנחישות שהפגינו העובדים. העובדים פעלו כאיש אחד מול האיומים, מול הפגיעה בשכר ומול הניסיונות לפעול בדרך של 'הפרד ומשול'.
בתחילת המאבק התכוון האוצר לפטר למעלה מאלפיים עובדים ואילו עכשיו שר האוצר התחייב שלא לפטר אפילו עובד אחד. אני מקווה ששר האוצר למד את הלקח ולא ינסה את אותה שיטה כוחנית גם בשנה הבאה".
הסכם הפנסיה - פירוט
הפגיעות בפנסיה יצומצמו משמעותית
הרפורמה בפנסיה, שהאוצר העביר לפני כמה חודשים, יצרה פגיעה חמורה ושחיקה של כ-40% בפנסיה של העובדים. מומחים בתחום קבעו, כי בעקבותיה רבים מהעמיתים עלולים לקבל פנסיה שלא יוכלו להתקיים ממנה (דו"ח קסלמן קסלמן, המפקח על שוק ההון לשעבר מאיר שביט ועוד).
שר האוצר, בנימין נתניהו, התחייב בהסכם לבצע שורה של שינויים שיצמצמו את הפגיעות בחקיקה ובתקנון האחיד, פגיעות שחלקן כבר נכנס לתוקף, וכתוצאה מכך יצומצמו הפגיעות בפנסיה משמעותית ומאות שקלים בממוצע יוחזרו לפנסיה החודשית של כל גמלאי.
בין השינויים שהאוצר התחייב להם: צמצום הפגיעה בנשים באמצעות הגדלת גיל הפרישה בשנתיים בלבד במקום בשבע שנים; האטת קצב העלאת גיל הפרישה; הגדלת ההשתתפות של המעסיקים בדמי הגמולים והקטנת ההשתתפות של העובדים, כדי לאפשר חלוקה שוויונית יותר של המעסיקים ושל העובדים; ביצוע העלאת דמי הגמולים בהדרגה משך 4 שנים; ומניעת פגיעה קשה בגמלאים באמצעות ביטול ההגבלה הרטרואקטיבית של השכר הקבוע לחישוב גובה הפנסיה.
גמלאי "הפתק הצהוב" יקבלו מאות שקלים בחודש רטרואקטיבית
במסגרת ההסכם עם האוצר נקבע, כי גימלאי הסכם "הפתק הצהוב" יחזרו לקבל פיצוי חודשי של עד 700 שקלים בחודש, לאחר שהאוצר ביטל את ההסכם לפני כמה חודשים. האוצר קיבל את דרישת ההסתדרות, שעל פיה גמלאים אלה יקבלו את הפיצוי רטרואקטיבית, כלומר יקבלו החזר מלא על הפיצוי שנלקח מהם בחודשים האחרונים.
בהסכם נקבע, כי לראשונה יקבלו את הפיצוי גם אלפי גמלאים, שהזכאות שלהם ל"פתק צהוב" לא הוכרה לפני הרפורמה בפנסיה ע"י האוצר. לפיכך, מצבם של גמלאים אלו השתפר אפילו ביחס למצבם לפני הרפורמה.
תקדים - לראשונה תשונה חקיקה הפוגעת בזכויות עובדים בעקבות מאבק ההסתדרות
בהסכם נקבע תקדים משפטי וציבורי, כשלראשונה בישראל התחייב שר אוצר לשנות חקיקה, הפוגעת בזכויות עובדים, בעקבות מאבק ההסתדרות. בכך נסוג נתניהו מעמדתו המקורית, שעל פיה הוא אינו מוכן כלל לנהל מו"מ עם ההסתדרות על נושאים, שאושרו בחקיקה.
באי כוחה של המדינה אף טענו בבית הדין הארצי לעבודה, כי יש לאסור על ההסתדרות לשבות כנגד השינויים שנעשו בחקיקה. טענה זו נדחתה ע"י נשיא בית הדין, סטיב אדלר, שקבע תקדים משפטי והתיר להסתדרות לשבות כנגד חקיקה.
"רשת ביטחון" לעמיתים
סוכם כי האוצר יקים קרן מיוחדת בתקציב של 250 מיליון שקל בשנה, שתיועד לסיוע לגמלאים, שנפגעו באופן מיוחד כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה.
שמירת ערך הפנסיה והקטנת השחיקה
בהסכם נקבעו קריטריונים מקלים להצמדת הפנסיה למדד, כדי להיטיב עם הגימלאים - האוצר ביקש לעדכן את הפנסיה רק לאחר עליית המדד ב-5% במצטבר; ההסכם קובע כי הפנסיה תעודכן לאחר עלייה של 4.25% או לאחר שנתיים.
הבטחת הסיוע הממשלתי לקרנות - כ-83 מילארד ש"ח
נקבע לוח סילוקין, המפרט אילו סכומים יעביר האוצר בכל שנה לכל קרן בסכום מצטבר של 73 מיליארד שקל. בנוסף לכך, התחייב האוצר להעביר סיוע נוסף למימון ביטול הפגיעות בעמיתים - סכום זה מוערך בכ-10 מיליארד שקלים.
האוצר התחייב להקדים את תשלום הפנסיה ל-1 בכל חודש
האוצר התחייב לקבוע בתקנון, שהפנסיה תועבר ב-1 בחודש ולא עד 7 בחודש, כפי שהאוצר רצה בתחילה.
החזרת השפיות לשוק הפנסיה
האוצר התחייב לשורה של שינויים, שיחזירו את השפיות לשוק הפנסיה וימנעו פגיעות אכזריות בקבוצות שונות של עמיתים. בין השינויים - הכרה בזכאות לפנסיה של אלמנת פנסיונר, מתן אפשרות ליתום מתחת לגיל 21 למשוך את הכסף, קביעת קנס מופחת לשארים שאינם זכאים והחזרת ההכרה לזכאות לנכות בתקופת היסוד.
שר האוצר נאלץ לשנות את עמדתו ולתמוך בפנסיה לכל עובד
בעקבות המאבק הציבורי נאלץ שר האוצר לשנות את עמדתו ולתמוך בהנהגת פנסיה לכל עובד - אחת מדרישות ההסתדרות בתחילת המו"מ.
ההסתדרות מברכת על כך, שנתניהו הבין את חשיבות הפנסיה לחברה ולכלכלה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי קיימת עדיין מחלוקת מהותית בין האוצר להסתדרות על אופייה של פנסיה כזו ועל כך שהמדינה מחויבת לקחת אחריות על נושא זה.
