שרה נתניהו מערערת (יום ה', 25.2.16) לבית הדין הארצי לעבודה
על פסק הדין שקיבל את תביעתו של
מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, נגד המדינה. נתניהו מבקשת להחזיר את התיק לבית הדין האיזורי כדי לשמוע ראיות מטעמה, או לפחות למחוק את
הקביעות המופרכות נגדה - לטענתה - שבפסק הדין המקורי.
השופטת
דיתה פרוז'ינין קבעה, כי נפתלי היה נתון להתעמרות מצידה של נתניהו ופסקה לו פיצוי של 160,000 שקל - חלקו על תנאי עבודתו וחלקו משום שהופרה ההבטחה לפיה יוכל להתמודד על משרת קבע כאב הבית. נתניהו הייתה עדה בתיק ולא נתבעה, אך בא-כוחה, עו"ד יוסי כהן, טוען שהפסיקה מאפשרת גם לה לערער משום שנפגעה קשות בהליך בו לא הייתה מיוצגת.
לדברי כהן, פרוז'ינין קבעה שנתניהו כשלה בהוכחת טענותיה - למרות שהיה זה בית הדין עצמו שמנע ממנה להביא ראיות, לאחר שכפה עליה להעיד בתיק. הוא שב וטוען שעובדת במעון התלוננה על הטרדה מינית מצד נפתלי, ומוסיף: "קיימות עדויות המעידות על אופיו האלים והפרובוקטיבי של התובע, ובכלל זה ניצול תפקידו כאב הבית במעון לצורך קבלת הטבות, התנהגות אלימה כלפי תושבת עירו ונסיון סחיטה באיומים".
נתניהו אומרת עוד, כי פרוז'ינין התעלמה מכך שנפתלי ביקש להמשיך לעבוד במעון למרות שטען להעסקה פוגענית, וכמוהו גם גיא אליהו - עובד נוסף שהגיש תביעה נגד המדינה. פרוז'ינין גם התעלמה מעדויות לפיהן נפתלי קבע בעצמו את שעות העסקתו וניפח אותן כדי לזכות בתוספות שכר, נטען בערעור, וגם מכך שהוא דיווח על עבודה בשני מקומות במקביל.
לדברי נתניהו, פרוז'ינין לא נתנה משקל לכך שנפתלי הוא אדם אלים שסולק בשל כך ממקום עבודתו הקודמת, והתעלמה מהסתירה בגרסאותיו לגבי הסיבה שעזב את עבודתו במעון ראש הממשלה. בעוד שבהליך שבפניה ייחס זאת נפתלי לאי-קבלת תקן ולהעסקה פוגענית, בהליך אחר הוא הסביר שהיה זה בשל רצונו לטפל באביו החולה.
עוד טוענת נתניהו, כי לא היה מקום לקבוע שהיא מנהלת את המעון, שכן האמת היא שאב הבית עושה זאת. היא גם תוקפת כמה מעדיו של נפתלי, ואומרת שפרוז'ינין התעלמה משקריהם הבולטים, ויוצאת נגד החלטת בית הדין להתעלם מעדויותיהם של עדים מטעם המדינה בנוגע להתנהלותו של נפתלי. לדברי נתניהו, לא היה מקום להתעלם מ-20 מכתבי התמיכה שקיבלה מעובדים במעון ולקבוע שהיא הייתה צריכה לזמנם לעדות, שכן כזכור היא כלל לא הייתה צד להליך.
הערעור יוצא גם נגד החלטות ביניים שקיבלה פרוז'ינין, ובהן: קבלה כראיה של טיוטת התצהיר שהכין כהן עבור נתניהו, אשר הושג בעבירה; חיובה של נתניהו למסור תצהיר ולא להסתפק בעדות בעל-פה; ופסילת שאלות וראיות בנוגע לאי-אמינותו של נפתלי. "בית הדין לא אפשר למערערת להגן על עצמה וגרם לעיוות דין, בכך שהתעלם מעדויות חותכות ומפורשות לטובתה וקיבל את עדויות התובע למרות הראיות המפורשות שהעידו שהוא משקר, באופן שזכויותיה של המערערת נפגעו פגיעה קשה ביותר", אומר כהן.
בסיום הערעור מעלה נתניהו טענות קשות עוד יותר כלפי פרוז'ינין: פסק הדין "רווי שגגות קשות וחמורות; הוא מעיד על העדפה ברורה של גרסת נפתלי בניגוד לראיות ברורות; ההליך נוהל בדרך הפוגעת חמורות בזכויותיה הדיוניות והמהותיות" של נתניהו. בית הדין התעלם ממסה קריטית של ראיות המלמדות שנפתלי הוא "כזבן מועד", המתנהג בדרכי עורמה וכחש כאורח חיים, ו"נתן תוקף לראיות כוזבות וסותרות" שהציגו נפתלי והעדים מטעמו, נטען עוד.