כב' האפיפיור,

ברוך בואך בצל קורתנו, אנו מקדמים אותך בברכת שלום בעיר השלום - ירושלים! ארצנו הקדושה, ארץ שהתפללנו לשוב אליה במשך 2000 שנות גלות. כמה דמעות זלגו מעינינו כדי להביע את רצוננו העז להתרפק על אבניה. וב"ה, עתה מתקיימת פגישתנו בארץ ישראל בעירנו ירושלים - בירת הנצח של עם ישראל.

כב' האפיפיור! במהלך שְׁנות גלותו ידע העם היהודי סבל ויסורים רבים. נכון כי "מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו", אך הנביאים כולם הבטיחו לנו כי יום יבוא ונחזור לארצנו. ואכן לשמחתנו, אנו מציינים בימים אלה 61 שנים לכינונה של מדינתנו - בארץ הקודש, ארץ התנ"ך, ארץ שעל רגבי אדמתה דרכו אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, משה יוסף דוד ושלמה.

אחת הנבואות המפורסמות שנתנבא הנביא יחזקאל [ל"ז] היא: "חזון העצמות היבשות". בה מבטיח לו ה': "הנה אני פתח את קברותיכם, וְהַעַלֵיתי אתכם מקברותיכם עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל... וידעתם כי אני ה', דיברתי ועשיתי נאום ה'".

אנו חשים כי נבואה זו מדברת עלינו! בן אני למשפחה שרובה נכחדה בשואה האיומה. שרידיה חשו עצמם כ"עצמות יבשות" בתום המלחמה. אך בזכות הרוח האלוקית הזו, זכו לשוב ארצה, ולהימנות בין מייסדיה ובוניה, ולהגשים את חזון הנביאים. הם הפכו מֵעַצַמוֹת - לְעַצְּמַאוּת.

כאמור, ההיסטוריה שלנו רצופת סבל בלתי יתואר; פוגרומים, גירושים, עינויים והריגות על-רקע אידיאולוגיה - דתית ושנאה תהומית. על מה ולמה? זאת, לא נבין לעולם!

כב' ראש הכנסייה, חשבתי לעצמי, אילו מפגש הסטורי כמו זה, בו העומד בראש הדת הגדולה בעולם נפגש בירושלים עם ראשי הדת היהודית היה מתקיים שנים רבות קודם לכן, כמה דם נקי היה נחסך, וכמה שנאת חינם הייתה נמנעת.

על-רקע תחושות אלה, אני אסיר תודה לך, על שמַנעתָ מהבישוף [וויליאמסון] מכחיש השואה, לחזור לשורות הכנסיה. אילולי כן, היה עלול לעבור מסר לנשיא אירן - מכחיש השואה, שישנה כביכול לגטימציה להכרזותיו הנפשעות, בדבר רצונו לחסל את מדינתנו.

עלי לציין בהערכה את הכרזתך הברורה, כי האנטישמיות אינה רק חטא כנגד היהודים, אלא חטא נגד האלוקים.

הנני בטוח כי כבודו שותף מלא לקודמו, האפיפיור פאולוס השני, אשר כשבא לבקרנו לפני 9 שנים הניח פתק חשוב בין אבני הכותל, ובו בקשת מחילה מהעם היהודי על הסבל שנגרם לנו במהלך ההיסטוריה, ועל המחוייבות של הנצרות לאחווה אמיתית עִמנו.

כב' האפיפיור! היום הוא יום קדוש לעמנו; אנו מציינים את ל"ג בעומר, יום פטירתו של אחד מהרבנים הגדולים שעמדו לעמנו לפני כ 2,000 שנה. איש מורם מעם, חכם צדיק וקדוש כמלאך אלקים. הוא נרדף ע"י השלטון הרומי דאז, על כי העז לדבר בגנות השלטון, למרות שדבריו נאמרו בחדר סגור בפני שני רבנים אחרים בלבד. הוא נאלץ לברוח עם בנו ולהסתתר בְּמערה אשר במרומי הגליל למשך 13 שנים.

הוא היה אחד האישים אשר חש על בשרו, עד כמה לשונו של אדם היא גורלית, ושרק בגלל מילותיו הוא נרדף.

לכן ילדי ישראל נוהגים לשחק ביום זה, בקשת וחץ, להורות על הסמליות שבדברי הנביא ירמיהו "חץ שחוט לשונם". השפה העליונה שבפינו, דומה לקשת. והלשון דומַה לְחץ. ללמדנו, כל עוד החץ בידך, אתה שולט עליו. ברגע שיריתָ, אינך יודע במי הוא יפגע. כך גם לשונו של אדם, לאחר שהמילה יצאה מפיך, אינך יודע באיזה מרחק והיכן היא עלולה לפגוע.

מסופר על אחד מחכמי ישראל, רבי שמואל הנגיד, אשר חי בספרד והיה ידידו של הסולטן המוסלמי, שכי ניהם יצאו לעתים לטייל בצוותא. פעם אחת עבר מולם מוסלמי, אשר החל לקלל את רבי שמואל. ציוה הסולטן על ר' שמואל "עליך לִכרות לו את לשונו". חלפה חצי שנה, ושוב טיילו יחדיו הסולטן והרב, והמוסלמי שוב עבר מולם, והפעם במקום לקלל, החל לברך את רבי שמואל. התפלא הסולטן: "הרי ציויתיך לחתוך את לשונו"?! "חתכתי!" אמר רבי שמואל. "אז איך הוא מסוגל לדבר?", "כי חתכתי את לשונו המקללת ותחתיה נתתי לו לשון מברכת".

אנו מודים לה' אלוקי שמים וארץ, על שבדורנו הלשון בין הדתות שלנו, הפכה להיות מברכת!

עלינו להמשיך בדרך זו, וללמד את מנהיגי הדתות האחרות כי לא בטרור ישיגו את מטרותיהם, לא בהריגת חפים מפשע יוכלו לייצג את אלוהיהם. כי אלוקים רחמן הוא, ומצווה על כולנו לכבד ולאהוב כל אדם, גם אם הוא איננו בן הדת שלך כי "איש באמונתו יחיה".

אני מבקש להודות לך, כב' האפיפיור! על הסכמתך ההיסטורית, ועל ההתחייבות שקיבלנו מהוותיקן כי מעתה תחדל הכנסייה מכל פעילות מסיונרית, ומכל שידול להמרת דת בקרב בני דתנו. עבורנו זו בשורה חשובה לאֵין עַרוֹךְ!

תודתי על רצונך לסייע לחייל השבוי גלעד שליט ועל התמיכה שנתת להוריו ולמשפחתו.

אודה מאד, באם תכריז הכנסייה שבראשותך, על יום קבוע בשנה, שבו ראשי הכנסיות ברחבי תבל, ידברו לא רק נגד האנטישמיות הגואה, אלא ידברו טוב על היהודים באופן חיובי. כי לא די בכריתת הלשון המקללת, אלא בהחלפתה בלשון מברכת.

כב' האפיפיור, כידוע, רבים מההורים בימי השואה הפקידו את ילדיהם בידיים נאמנות בקרב הכנסיות השונות ברחבי אירופה. לצערנו, 6 מיליון יהודים לא שבו. רבים מהילדים אשר שרדו הודות לכנסיה, גדלו מבלי לדעת שמוצאם הוא יהודי. אנו מצפים שהכנסייה שבראשותך תפגין "שקיפות", ותגלה את שורשם כדי שיבחרו את דרכם הלאומית והדתית.

חוסר שקיפות בעניין רגיש זה, עלול להנציח את סבלם של יהודים רבים, ותשיג את מטרתם של הנאצים, אשר ביקשו להעלים את העם היהודי.

כב' האפיפיור! הגעת זה עתה מהכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, המקום שבו עקד אברהם את יצחק בנו יחידו. בביקורך במקום קדוש זה לעמנו התקיימו דברי הנביא ישעיהו "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". כן! "בית תפילה", אך לצערנו, יש אשר הפכו את בית התפילה שלהם למחסני נשק וטרור.

דורנו שונה הוא מהדור הקודם, חדלו השאיפות האימפריאליסטיות של כיבוש ארצות. היום אירופה היא כמדינה אחת ומאוחדת. העולם כולו הפך להיות גלובלי, מתוקשר ומקושר "אוֹן ליין". רק דבר אחד עדין מֵעִיב על כולנו - השימוש בדת כאמצעי להריגת אנשים חפים מפשע.

כפי שהצעתי בעבר, עלינו להקים יחדיו גוף בינ"ל, מעין "או"ם לדתות", לצד האומות המאוחדות לדיפלומטים ולמדינאים. שם יֵשְבו זה לצד זה, סביב שולחן אחד, נציגי כל הדתות, גם אלה הבאים ממדינות שטרם כוננו ביניהן קשרים דיפלומטיים, במטרה לנסות לפתור סכסוכים וחילוקי דעות הנובעים ממניעים דתיים. כל זה, מתוך אמונה כי אל אחד בראנו.

ברכתי מעומק הלב שנזכה יחדיו להוסיף אהבה וכבוד הדדי ונרבה שלום בעולמנו, ונזכה במהרה לקיום דברי הנביא מיכה (ד, א): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית-ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְנָהֲרוּ עָלָיו, עַמִּים... וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' וְאֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלָיִם".

"כִּי כָּל-הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹקָיו; וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם-ה' אֱלֹקֵינוּ...".