אהובה גהל-חלפון, אלמנתו של חיים גהל, מבקשת (10.3.16) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבוע, כי היא בעלת 12% ממניות דובק ו-16% ממניות טליה ח.ר החזקות, על-פי צוואתו של בעלה.

חיים גהל היה בנו של מרתין גהל, ממייסדי דובק. בדצמבר 2013 הוא הקים את טליה לטיפול בנדל"ן של דובק. לדברי גהל-חלפון, על-פי צוואתו של בעלה, שנפטר באוגוסט 2014, היא היורשת של אחזקותיו בשתי החברות. בשנה שעברה היא פנתה לשתי החברות בבקשה לרשום אותה כבעלת המניות ולקבל מסמכים שונים מתוקף זאת.

ואולם, למרות קבלת אישור החברות על רישומה כבעלת מניות בהן, היא קיבלה במארס אשתקד מכתב מעו"ד אבי וינרוט בשם משפחת גהל מלונדון, במסגרתו הועלו טענות נגד זכאותה להירשם כבעלת המניות. על-פי המכתב, חיים גהל הוריש את מניותיו לבן-אחיו, ד"ר רועי גהל, בצוואת שכיב מרע שנכתבה בכתב-יד בשנת 2010. עוד כתב וינרוט, כי חיים גהל קיבל את המניות מאביו בתנאי שאם ילך לעולמו ללא ילדים - המניות יעברו למי שיש לו קרבת דם ישירה עימו, דהיינו לאחיו או לילדי אחיו.

העותרת אומרת כי למרות שמכתביה לחברות לא היו ממוענים למשפחת גהל, החליטו החברות להעבירן לידיה של המשפחה. התנהלות זו מצטרפת לסירובן לרשום אותה כבעלת מניות, חרף צו קיום צוואה בתוקף, דבר המלמדת לטענתה על התנהלות מתואמת של החברות נגדה יחד עם משפחת גהל. עוד היא טוענת, כי מכתבו של וינרוט אינו יכול לפגום בתוקפו של צו קיום הצוואה.

לדברי העותרת, באמצעות עוה"ד אמיר הלוי, מיכאל גינסבורג והילה אוחיון-גליקסמן, משהציגה בפני החברות את צו קיום הצוואה שניתן לה על-ידי רשם הירושה, היה עליהן לפעול לרישומה כבעלת מניות בהן במקום בעלה המנוח ואין להן כל שיקול דעת בנושא. טרם הוגשה תגובתה של דובק.