שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה יועד הכהן, מתריע (6.3.16) על כך שחסמים כלכליים מונעים את הסיוע המשפטי הממשלתי ממי שזכאים לכך.
התקנות קובעות, כי לסיוע משפטי (בהליכים אזרחיים) זכאים מי שהכנסתם החודשית היא עד 6,288 שקל, וזאת למרות שההוצאה הממוצעת בעשירון השלישי (הגבוה ביותר הזכאי לסיוע) היא 7,840 שקל לחודש - 531 שקל מעל ההכנסה הממוצעת באותו עשירון. במצב זה, אומר הכהן, ברור שאין כל יכולת לממן ייצוג משפטי.
"ברור שלגבי קבוצות אוכלוסייה מוחלשות שהכנסתן נמוכה, כאשר תקרת ההכנסה המשמשת לחישוב הזכאות הינה הכנסה ברוטו והוצאות משק הבית אינן מופחתות ממנה ולו בחלקן, התמונה היא עגומה ולמעשה נשללת יכולתן ליזום או להתגונן בפני הליכים משפטיים, גם אם מדובר בתביעה או בהגנה מפני תביעה שיש להן סיכוי משפטי ממשי", מדגיש הכהן.
לדברי הכהן, כבר ב-1961 הושמעה התראה בדבר אפליית לרעה של מי שידם אינה משגת לשכור עורך דין, ומתברר שחמישה עשורים מאוחר יותר, ולמרות חקיקת חוק הסיוע המשפטי - "התמונה לא השתנתה ואולי אף החמירה". מסקנתו המעשית של הכהן:
"יש מקום להרחיב את הזכות לסיוע משפטי אזרחי מעבר לתחום הכלכלי הצר שמתוות התקנות ולהקנות שיקול דעת מיוחד, בין לבית המשפט ובין למנגנון בעל סמכות בתוך האגף לסיוע משפטי, לחרוג מן המבחנים הכלכליים הקבועי כיום בתקנות, כשמתקיים סיכוי משפטי בעניינו של הפונה. זאת לפחות במצבים שבהם תאובחן פגיעה קשה בסטנדרט המינימלי של יכולת ההתדיינות בערכאות וכן כאשר המתדיין שאינו בהכרח חסר כל, נמצא בנחיתות כלכלית בולטת כלפי הצד שכנגד ובשל מורכבותו של ההליך אותו הוא מבקש לנהל הוא לא יוכל לעשות כן לאורך זמן ובאופן הולם ללא ייצוג מקצועי".
הכהן מדגיש: "הפתרון של הפנייה לעמותות הפועלות על בסיס וולנטרי, אינו יכול להספיק ובוודאי שאין בו מענה הולם, ומאידך יש בו לפחות במידת מה התפרקות המדינה מאחריותה". והוא מסכם: "טוב יעשו המופקדים על הסיוע המשפטי אם ינסו לקדם בהקדם מהלכים בין בחקיקה ובין בדרך אחרת שיוכלו לתת מענה של סיוע משפטי על חשבון המדינה גם לפונים שאינם עומדים בקריטריונים הכלכליים הצרים".
הדברים נאמרו בהחלטתו של הכהן לדחות את עתירתה של זהבית שילת-בגצר, על החלטת הלשכה לסיוע משפטי במחוז ירושלים שלא להעמיד לה סיוע שכזה, שכן הכנסות משפחתה עומדות על 7,600 שקל ברוטו לחודש. הכהן מסביר שידיו כבולות בתקנות, שאינן מאפשרות לאיש להפעיל שיקול דעת, ומסיים באומרו: "בכפוף לאמור לעיל ולמרבה הצער, הערעור נדחה".
