כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשע"ו היא המלחינה נורית הירש. ועדת הפרס נימקה את ההחלטה בכך שהירש "היא מהמלחינות הבולטות והמוכשרות של הזמר העברי. פעילותה המוסיקלית של הירש התמקדה בהלחנת שירים ופזמונים ופס הקול של מדינת ישראל שזור בשיריה".
הירש הלחינה למעלה מאלף חמש מאות שירים, ביניהם: "עושה שלום במרומיו", "בשנה הבאה","פרח הלילך", "בן יפה נולד", "כבר אחרי חצות", "בפרדס ליד השוקת", "ללכת שבי אחרייך", "בלדה לשוטר
אזולאי", "תני לי יד", "אח יא ראב", "חשמל בכפות ידיך", "בואי לאילת", ו"מקהלה עליזה". עוד נאמר על הוריש כי "בחירת התמלילים נעשתה על ידה תוך כבוד למחבר המילים ולשפה העברית. הירש מנסה לתאר בצלילים את המילים והדימויים המופיעים בתמלילי השירים. לחניה מותאמים לקהלי היעד המגוונים, לדוגמה: שירי ילדים, נוער ומבוגרים".
נורית הירש ייצגה את ישראל בפסטיבלים רבים בעולם כמלחינה, מתזמרת ומנצחת. בשנת 1973 זכה שירה "אי שם" במקום הרביעי בתחרות האירוויזיון בלוקסמבורג בתזמורה וניצוחה. בשנת 1978 זכה שירה "אבניבי" במקום הראשון בתחרות האירוויזיון בפריז – גם הוא בתזמורה וניצוחה.
כמו-כן זכתה נורית הירש בפרסים ובמקומות ראשונים בפסטיבלים בינלאומיים: ביון, יפן, צ'ילה, פורטוגל, מלטה, ברזיל, יוגוסלביה, אירלנד וכאמור גם בפרסים ראשונים בארץ: "אהבתה של תרזה", דימון", "בדרך חזרה", "ברבאבא", "הדרך אל הכפר", "חלקת אלוהים", לא נעצור" ועוד רבים אחרים.
נורית הירש הלחינה מוסיקת רקע ל-14 סרטים, ביניהם: "השוטר אזולאי", "לופו מלך הכביש", "כץ וקרסו", "מאחורי הסורגים", "הבחור של שולי".
היא הלחינה, תזמרה וניצחה על המחזמר "סלאח שבתי" של
אפרים קישון שהוצג בתיאטרון הלאומי "
הבימה". כתבה מוזיקה להצגות וסדרות טלוויזיה: "קרובים קרובים", "פרפר נחמד", "הבית של פיסטוק", "הזמיר מארץ סין", "דלת הקסמים", "קרוסלה", "דיג דיג דוג", "פים פם פה", "סופי ומופי", "אימי הגנרלית", "ייסורי אפרים", "בנים גידלתי ורוממתי".
רבים משיריה של נורית הירש היו לריקודי עם אותם רוקדים בחוגים בארץ ומחוצה לה. בנוסף להלחנה, נורית מקדישה חלק ניכר מזמנה להופעות וקונצרטים משיריה בארץ וברחבי העולם.
השר בנט בירך את נורית הירש על תרומתה רבת השנים לזמר העברי: "כשאומרים על מישהו שהוא פס הקול של הארץ הזאת, בלי שמץ של הגזמה, מתכוונים לנורית הירש: היא פס הקול של הרומנטיקה, עם "פרח הלילך" ו"בפרדס ליד השוקת" ו"אתה לי ארץ". היא פס הקול של הציונות עם "אבניבי" שזכה בארוויזיון (ובעברית!) ו"חלקת אלוהים". היא פס הקול של האופטימיות והנוסטלגיה הישראלית עם "בשנה הבאה נשב על המרפסת", ו"הדרך אל הכפר". נורית הירש היא ארץ ישראל הישנה והטובה, ארץ ישראל שברגעים קשים אפשר לזמזם את יצירותיה ולהיזכר מי אנחנו, ולמה אנחנו כאן".