עו"ד
אבי חימי הגיש תלונה נגד השופטת (בדימ.)
חיותה כוחן עומר, בטענה כי היא מנעה דיון ענייני בבקשה שהוגשה לשחרר את הרב
יאשיהו פינטו על-תנאי זמני מטעמים רפואיים, לצורך טיפולים רפואיים דחופים מחמת מחלת הסרטן הקשה שבה לקה.
הרקע לבקשת הרב פינטו: הצורך לבצע בדחיפות סדרה הקרנות בבית החולים הדסה בירושלים. רופאו של הרב פינטו קבע סדרה של 76 הקרנות בניסיון לעצור התפשטות הגרורות בגופו. דא-עקא, מחמת הקשיים לעמוד בטיפולים אלה ועינויי הגוף, וכן ההתפתחויות הרפואיות השליליות (שכללו זיהומים וחום גבוה), נאלץ רופאו לקבוע כי בנסיבות אלה לא יוכל-הוא להמשיך ולבצע את ההקרנות.
רופאיו של הרב פינטו, המוחזק עתה בבית החולים של שירות בתי הסוהר, מבקשים לאפשר שחרור מוקדם לצורך טיפולים רפואיים בסביבת בית החולים הדסה ובביתו של הרב, כדי שניתן יהיה להמשיך בהקרנות, ובמיוחד לגונן עליו מפני סיכונים לזיהומים שלבטח קיימים בבתי הכלא, כמו גם בבית החולים של שירות בתי הסוהר.
בתלונה שהגיש (15.3.16) עו"ד אבי חימי למנהל הנהלת בית המשפט, השופט
מיכאל שפיצר, הוא טוען, כי כוחן, שעמדה בדיון בראש ועדת השחרורים, פעלה כמי ש"דעתה נעולה". היא התפרצה לדבריו שוב ושוב, מנעה ממנו מלהציג את טיעוניו בעל-פה כסדרם, וזאת אגב יחס מפלה ופסול כלפי נציג המדינה. חמור מכך: עו"ד חימי מאשים את כוחן בשכתוב פרוטוקול באופן פסול ואסור, דבר המהווה עבירה על החוק.
הדיון בפני ועדת השחרורים התקיים ביום 9.3.16. הרב פינטו יוצג בהליך זה על-ידי עו"ד חימי, יחד עם עו"ד רותם טובול. בסופו של הדיון נדחתה בקשת הרב פינטו לשחרור על תנאי זמני, על-אף מצבו החמור והגרורות שפשטו בגופו, וזאת בתואנה כי אין סכנה מידית לחייו.
לטענת חימי, חוות דעת רופאי שב"ס הוגשה פחות מ-24 שעות טרם הדיון בוועדה. בנוסף, לא הוגשה תגובה מטעם המדינה עובר לדיון (כך שאת טענות המדינה שמעו הח"מ ועו"ד טובול לראשונה במהלך הדיון). "בנסיבות אלה, מימוש זכות הטיעון בפני הוועדה, בנוסף לטיעונים שהוגשו בכתב - מעבר לכך שהיא זכות יסודית ומהותית בשיטת המשפט - הייתה מחויבת המציאות".
למרבה הצער, טוען חימי, השופטת כוחן נהגה בגסות ושיבשה את ההליך הדיוני: "למרות חשיבותה ורגישותה של הבקשה, יו"ר הוועדה, השופטת כוחן הבהירה, עוד בפתח הדיון, כי היא סבורה שהמבקש לא "התאמץ" דיו כדי לעשות את הטיפולים הרפואיים וכאשר הח"מ ביקש להשמיע טיעוניו, השופטת כוחן לא פסקה מלהתפרץ לדברי הח"מ, עד כי נאלץ לזנוח את טיעוניו והעביר את השרביט לעו"ד טובול. גם בזמן ניסיונותיה של עו"ד טובול לטעון טיעוניה, השופטת כוחן לא פסקה מלהתפרץ לדבריה, חזור ונשנה (ולא תהיה זו מליצה לומר, כי לא עברה ולו דקת טיעון אחת, מבלי שהשופטת כוחן היסתה את עו"ד טובול). ואולם - ולהבדיל אלפי הבדלות - כאשר ב"כ המדינה ביקשה לטעון טיעוניה ללא הפרעות, כבוד השופטת כוחן כיבדה את בקשתה ו(כמעט) ולא הפריעה לטיעוניה".
עו"ד חימי ביקש להדגיש בתלונתו, כי לא הייתה כל סיבה שלא ליתן לו ולעו"ד טובול למצות את זכות הטיעון באורח סביר. "הדבר פוגע בזכותו היסודית של כל בעל-דין להביא טיעוניו בעל-פה באופן בלתי אמצעי בפני במותב היושב בדין (מה גם שהיה מדובר ביום דיונים שאינו עמוס. ולא בכדי, בהינתן כי עורכי דין לא מעטים נוטים לדחות את הדיונים כאשר נודע להם כי המותב הוא השופטת כוחן, וזאת לאור מזגה השיפוטי הלא-נוח [לשון המעטה])".
חימי ציין בתלונתו, כי הוא עובד כעורך דין במשך כ-25 שנים ואין זה ממנהגו לפנות בטרוניות כנגד שופטים. אך הפעם הוא נאלץ לעשות-כן, מחמת זאת שהוא חש מובך במהלך דיון, "מבוכה שאחזה בכל הנוכחים באולם וועדת השחרורים".
הוא טוען עוד, כי "עיון בפרוטוקול הדיון אינו משקף את התנהלות כבוד השופטת כוחן, כמתואר לעיל, ולמקרא הפרוטוקול יכול הקורא לטעות ולסבור שניתנה זכות הטיעון - אך לא כך היא!". למעשה, מאשים עו"ד חימי את כוחן בשכתוב מטעה ובלתי חוקי של פרוטוקול הדיון, דבר המהווה עבירה על החוק (בגין מעשים דומים נאלצה השופטת
ורדה אלשיך לסיים תפקידה כשופטת בבית המשפט המחוזי, י.י.).
עו"ד חימי מבקש מהנהלת בית המשפט לבצע בדיקה בנושא: "הח"מ סמוך ובטוח שכל מי שנכח באולם - קלדנית, נציגי שב"ס, ב"כ המדינה, נציגת הנהלת בתי המשפט וכיו"ב - יאשרו את ההתרחשויות באולם וועדת השחרורים כהווייתם. מזגה השיפוטי הלא-נוח הלך לפני השופטת כוחן עוד במהלך כהונתה בבתי המשפט ואולם נראה כי מזג לא-נוח זה הפך לסוער ביותר בשבתה כיו"ר וועדת שחרורים".