מומחה לראיות: לזדורוב לא היה סיכוי

"בשיטת המשפט הנהוגה כיום בישראל לא היה לרומן זדורוב שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל בבית ספרה בקצרין כל סיכוי מלכתחילה לעמוד על חפותו, בשל לחץ החקירות", כך טען דורון בלדינגר, מומחה לראיות מוקלטות ומשפט פלילי בערב עיון שנערך במרכז האקדמי כרמל בחיפה, בנושא הודאת שווא. לטענתו, ספק רב, גם היום, אם הסיכוי להוכחת חפותו בכלל קיים בהעדר ביקורת או נכונות לתיקון ליקויי השיטה.

בלדינגר הדגיש בדבריו את הבעייתיות הקיימת הלכה למעשה בהתנהלות תהליכי החקירה, כמעודדים חילוץ הודאה על חשבון חקר האמת העובדתית והתמקד בין השאר בשיטת השימוש במדובבים, כשיטה מנוגדת לחוק, לעניין התניית טובות הנאה ושכר בהצלחה של חילוץ הודאה מנחקר ולעניין דרישות החוק להודאה חופשית ומרצון.

עוד הציג את מחקרו שעוסק בדיון על הרשעות שווא המבוססות על הודאות שווא, אשר מושגות, לעיתים, בתרגילים ושיטות חקירה נפסדות. לדבריו, כל אלה, ביחד ולחוד, מביאים בסופו של דבר לעיוות דין ולמשפט מרובה קורבנות, הן קורבן העבירה עצמו והן קורבן המערכת שהרשיעה אדם חף מפשע.

ד"ר דורון מנשה, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ומומחה בדיני ראיות טען בכנס כי הודאות עלולות להינתן גם על-ידי חפים ולהוביל לתרחיש הסיוט של הרשעתם. לדבריו, חוקרים ומלומדים המבקשים לקדם את הרעה הזו מחפשים דרכים לשפר ולבצר את התוספת הראייתית הנדרשת להרשעה על בסיס הודאה. "לדעתי דרך זו נגועה בכשל מקדמי. שום תוספת לדבר ראיה לא יכולה לנטרל באורח אפקטיבי את סכנת הרשעת שווא. לטענתו, יש להפעיל שיטה של העלאת השערות וניסיון הפרכתן. שיטה זו צריכה להיות מופעלת בהינתן כל חומר ראיות, לא דווקא כזה המכיל הודאות.